חובת התלמידים · פרק י״ג, ט׳

וכאשר מתגדל אתה במחשבות טהורות ובחסידות מילדותך,‏ ותחרת ותצטייר במוחך ולבך,‏ בעצבי ובעורקי עיניך אשר תתגדל בם שאסור לך להסתכל על דבר האסור,‏ אז כשתגדל,‏ עיניך כאשר רק יתחיל להתקרב לפניהן דבר האסור להסתכל בו,‏ עוד מטרם תראינה ראי׳ בהירה, ועוד טרם ידע מוחך ודעתך כי דבר אסור לפניהם,‏ מהר תסובבנה ימינה,‏ שמאלה,‏ או ארצה,‏ ואתה לא תדע,‏ אף כל סביבותיהן לא תרגיש ואת האסור לך לא תראה, אבל זהו רק אם לא תסובב בשוקים וברחובות סתם,‏ כאנשי חוץ‏ ויושבי‏ קרנות,‏ ואך לצרכך תעבור את הרחוב לדבר הנחוץ לך,‏ ועולך עול עבודת הקודש מעל צוארך לא ימוש, לא שתחשוב שאסור לך להסתכל, כי‏ מחשבות כגון אלה אינן מועילות לך הרבה,‏ ובכלל צריך מוחך להיות טהור ולא לטפל ולהתפתל במחשבות להסתכל או שלא להסתכל, גש הלאה מן מחשבות אלו,‏ רק שסתם תזכור שאתה יהודי ולא הפקר ח״ו,‏ ומכש״כ כשתתרגל לחשוב איזה דבר של קדושה או עכ״פ דבר מסחר בהתהלכך.