חובת התלמידים · פרק י״ג, ד׳

הלא דברנו אליך לאמור,‏ שלא די לך שתעשה מעשים טובים בלבד,‏ רק שגם אתה תהי׳ טוב,‏ ולא שתתנהג במדות החסידות רק שגם אתה חסיד תהי׳.‏ אי לזאת כל אשר תקדים לעבוד בנערותך אף במדותיך כפי אשר רשמנו לך,‏ יותר טוב תהי׳ ויותר יקל לך להפוך אף את חוטי בשרך וגרגרי עצמותיך לטוהר וזכות החסידות, וככל אשר תאחר ותחמיץ את העבודה,‏ את כל עצמך אתה מחמיץ, וקשה שתבא אל התכלית אשר למדנו לך מראש.‏ הלא תדע שהילד כאשר יעקמו אבר מאבריו על איזה זמן,‏ למשל שישיבו ידו אחת ויקשרוה אחור,‏ אז תתעקם אף כשיתירו את קשרה,‏ לא כן אצל הגדול,‏ כי אל מקומה תשוב אחר שיתירנה מפני שהקטן גדל ומוסיף בשר על בשרו ועצם על עצמיו,‏ וחלקי הבשר והעצמות אשר גדלים בזמן אשר ידו קשורה עקומה,‏ בעקמימיות מתחדשים ונבראים לא כן הגדול,‏ שאין בשרו ולא עצמיו מתגדלים ונוספים לו עוד,‏ לא תפעל הפעולה כ״כ מהרה לשנות את עצם בנין וצורת בשרו ועצמו,‏ כפי רוחה ואופנה,‏ רוח ואופן הפעולה כן אם בנערותך תתחיל להתנהג בדרכי החסידות כ״א כפי שנותיו,‏ אז חוטי מוחך ולבך נושאי רעיונות ורצונות החסידות האהבה והיראה וכו׳,‏ וכל חלקי גופך ועצמותיך,‏ כאשר יתגדלו ויתוספו,‏ בחרכי קשרי ורשמי החסידות יתוספו ויבראו, וכמו שלכל מין בהמה,‏ חי׳,‏ רמש וצפור כל כנף,‏ נטיתו וטבע רוחו לעצמו,‏ מפני שמבנה מוחו חוטיו וכל גווני אבריו לעצמו הם, ושונים מצורת מין אחר, כן גם מוחך,‏ לבך וכל אבריך אשר בחסידות יגדלו,‏ לטבעם ורוחם תהי׳ החסידית,‏ להתנהג באחרת ובגסות יקשה להם,‏ וכל עבודתם יותר נקי׳ תהי׳,‏ יותר אמיתית ויותר ישרה.