חובת התלמידים · פרק י״ג, ג׳

הגמרא אומרת שאם באה מצוה לידך אל תחמיצנה. אבל אם להחמיץ עשי׳ אחת של מצוה‏ ענין רע הוא,‏ ועוד יש עליו תשובה,‏ להחמיץ את כל עצמו ואת כל עשיותיו,‏ רע הוא אשר כמעט אין תשובה נגד זאת,‏ ולדאבוננו הרבה בחורים לוקים בדבר הזה, כבר הזהרנו לעיל בפרק ז׳ שלא תסמך עצמך על שנותיך אשר תתרבינה ועל גופך אשר יגדל,‏ ולא תקוה שמדותיך הרעות גם מעצמן תסורנה ממך כשתגדל,‏ כי רק השנים מזדקנות ולא האיש,‏ ע״ש. והנה לא בטהרת המדות הרעות בלבד,‏ רק גם בקנית המדות העילאות ודרכי החסידות.‏ ולא לבד מי שסומך עצמו על שנותיו מבלי עבוד לגמרי,‏ רק גם מי שרוצה לעבוד רק מאחר ומחמיץ הוא את עבודתו,‏ מושחת הוא לכן תלמיד חסיד,‏ אם רוצה אתה להשמר ממחלה,‏ אשר כמעט ח״ו לא תוכל להרפא ממנה,‏ השמר והזהר שלא תאחר שום דבר,‏ ולא תאמר מחר או אחר איזה זמן אעשה זאת, וכי תלמד את דברינו אליך עד עתה לא תשלה,‏ ענינים,‏ הנהגות,‏ וצווים לאמר,‏ הדבר הזה לא למעני הוא,‏ נער אנכי,‏ לכשאגדל אבחר בזה,‏ וכשאזדקן גם בזה אעבוד, הזדעזע מדברים כאלה,‏ רתע לאחוריך ממחשבות כאלה,‏ כי דע לך שדברי יצרך הם אשר קם עליך להרגך ולאבדך ח״ו מב׳ העולמות.