חובת התלמידים · פרק י״ב, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הנה כבר הראת לדעת שהאיש אף הבחור הישראלי,‏ לא עצם מגושם כחי׳ ובהמה הוא,‏ ברי׳ רוחנית הוא,‏ בן שמים אשר נתנו ד׳ בארץ. ואף גופו לא כגופי שאר ברואים המגושמים הוא,‏ זך ורך הוא,‏ גוף המתאים לנשמה מרוממה כזו.‏ אבל בעוה״ז מסבות שונות מחטאו של אדה״ר ומבחירות רעות של שאר בני האדם וכו׳ נתגשם אף הוא,‏ ומכסה ומסתיר את נשמתו וכל עצמותו,‏ עד שאינו מכיר א״ע ואינו יודע מאוצר השמים אשר בקרבו, ועיקר עבודתו היא שיעורר את נפשו ויגבירנה על גופו,‏ ואז אף הוא יהפוך את עורו ישוב אל עצמותו,‏ ואת אלהי השמים והארץ כמלאכי עליון שרפי אל בבחירתו יעבוד.‏ וכבר הראנו לך בפרקים הקודמים אמצעים,‏ איך להתעורר,‏ איך להגביה את השקפתך ואיך לעורר את דאגתך ע״ע ולבקש את הדרך העולה בית אל,‏ ללכת בו בנשמה מרוממה.
נחלת הכלל · Chovat HaTalmidim, Warsaw 1932

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חובת התלמידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.