חובת התלמידים · פרק א׳, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ולמה זה תתמה כך לאמר, שכיון שאין אתה מרגיש בך שום יתרון משאר הנערים אי אפשר שתעלה תתגדל ותתקדש, האם גם את עצם שאר הנערים אתה מכיר, האם תוכו של עצם נער ישראל אתה יודע, הסכת ושמע את דברי המדרש ותשתומם (מדרש רבה איכה) אר"י בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין מירושלים ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות כהנים ולוים ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם עכ״ל. כל כך יקרים הם אצל הקב"ה נערי ישראל שלומדים תורה. הסנהדרין גלו גם הכהנים והלוים ולא גלתה השכינה עמהם, וכשגלו התינוקות אמרה השכינה, כל כך קשורה אני בהם עד שאי אפשר לי להשאר בלעדיהם ויחד עמהם אני את עול הגלות עלי מקבלת וכביכול עמם יחד בצרה אתענה.
נחלת הכלל · Chovat HaTalmidim, Warsaw 1932

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חובת התלמידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.