חובת התלמידים · פרק א׳, ה׳

בן יקיר, אפשר תפחד לאמר הנה אתה עוד נער רך וטוב, אוהב לשובב מעט אוהב לשחק עם הנערים, והנה באנו אליך לעשותך בפעם אחת לאיש זקן יושב ודומם ולרחק ממך את כל ילדותך, עוד די לך בכל זה. אבל טעית גם טעית. נער כשנותיך תשאר, עם חבריך חברים טובים כערכך תתחבר אף תשחק, ועם כל זה למטרה אשר העמדנו לך מראש תגיע, אם רק תדע איך לשחק ואיך לשובב, ואם רק תאמין ותדע שד' יתברך מלכותו בכל משלה ואת הכל אף את המשחק שלכם הוא יתברך רואה. וכמו שמוכרח האיש לעשות את צרכי גופו לאכל לשתות וכדומה מפני שכן בראו ד' כן גם קשה לכם נערים להתאפק מלשחק מפני הילדות אשר בכם. אבל גם באכילה וגם במשחק יזכור האיש, אשר ד' הוא אדון עולם הוא בראו הוא מנהיגו והוא משגיח עליו, הכל שלו וגם אנחנו שלו.