חובת התלמידים · פרק א׳, י״א

לא שאנו אומרים בזה שאין חילוק בין הכשרת נער ונער, רק שאין אנו יכולים להחליט בעניני ההכשרה ולאמר מראש מה יהי׳ משפט הנער כשיגדל, כי ישנם תלמידים שהכשרותיהם סגורות ונעלמות בהם עד שלא יאומן עליו שהוא יהי׳ גדול בישראל הן בתורה והן בצדקת עבודה, וכשיגדל והנה לפלא כל מכיריו, לפנינו איש גדול אשר כלם לפני רום ערכו יכנעו ולפני גדולתו יתבטלו, ולהיפך כמה נשמות גדולות שהיו ראויות להאיר את עיני ישראל נאבדו ע״י שהתרשלו בעבודתם בנעוריהם. וגם אתה, בן יקיר אם כהתרשלותם תתרשל ואת כשרונותיך אשר עצורים בך מבלי אשר תרגיש אותם ח״ו תאבד, לא נער בלבד שחתת רק אפשר גאון ישראל וצדיק בעל מדרגה ח״ו אבדת, ולא לו לבד הרעות רק גם בעם ישראל כלו אף לקדוש ישראל פגעת, ועל הדבר הזה השכינה מקוננת ומיללת לאמר, ספדו שמים ומלאכיכם אף הארץ ומלואה לי מר יבכיון, עולם לי בראתי ולשכון בתוכה קויתי, גדולי ישראל ועבדי הצדיקים את שכינתי בו ימשיכו ואת גדלות שמי בתוכו יקדישו, את דברי לכלם ישמיעו ולעבודתי את כלם יסגלו וישעבדו, והנה בא העלם הזה, וצדיק וגדול אשר אליו חכיתי ממני איבד, ועבד אשר את כבודי יקדיש וישכון מאתי ביטל, רגל מרגלי כסא כבודי אשר בארץ נגדע וחלק שכינתי מן עולמי נגרש.