שלא נשחט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד החמץ ברשותנו

שֶׁלֹּא נִשְׁחַט שֵׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד הֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ - שֶׁלֹּא נִשְׁחַט שֵׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁיִּהְיֶה חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ עַד חֲצִי הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים ה א) אַךְ חִלֵּק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יח) לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי, וּבָא הַפֵּרוּשׁ בּוֹ לֹא תִּשְׁחַט שֶׂה הַפֶּסַח וְיִהְיֶה עֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם בִּרְשׁוּתְךָ. וְנִכְפְּלָה זֹאת הַמְּנִיעָה בְּלָשׁוֹן אַחֵר בַּתּוֹרָה. וְגַם כֵּן שָׁמַעְנוּ בִּכְלָל הַפֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא (שם יג ב) יִהְיֶה חָמֵץ אֵצֶל הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְלֹא אֵצֶל הַזּוֹרֵק דָּמוֹ וְלֹא אֵצֶל הַמַּקְטִיר חֶלְבּוֹ וְלֹא אֵצֶל אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה הַנִּמְנִין עָלָיו (שם סג ב).

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, לְפִי שֶׁקְּבִיעוּת זְמַן בְּכָל הָעִנְיָנִים הוּא קִיּוּם עֲשִׂיָּתָן, יָדוּעַ הַדָּבָר אֵצֶל כָּל אָדָם. וְעַל כֵּן בִּדְבַר הַפֶּסַח, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל אֶצְלֵנוּ בְּקִיּוּם הַדָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (במצוה כא), צִוָּה הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה עִנְיָנוֹ בְּסֵדֶר וּבִקְבִיעוּת זְמַן לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִדְּבָרָיו, וְלֹא תָּבֹא מִצְוָה מִמִּצְוֹת עִנְיַן הַמּוֹעֵד הַזֶּה בִּגְבוּל חֲבֶרְתָּהּ. וְעַל כֵּן נִזְהַרְנוּ לְהַשְׁבִּית הֶחָמֵץ הַנִּמְאָס בְּעֵינֵינוּ לִשְׁעָתוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לְהַתְחִיל בְּקָרְבַּן הַפֶּסַח שֶׁהוּא הַתְחָלַת שִׂמְחַת הַמּוֹעֵד הַטּוֹב. וְעוֹד אִם שָׁמַעְנוּ טוֹב מִזֶּה נַחְזִיק בּוֹ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ (שם סא א) שֶׁזְּמַן שְׁחִיטָתוֹ אַחַר חֲצוֹת, וְאִם שְׁחָטוֹ קֹדֶם חֲצוֹת שֶׁפָּסוּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר חֲצוֹת הוּא זְמַנּוֹ, אֵינוֹ נִשְׁחָט לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם אַחַר שֶׁמַּקְטִירִין קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, גַּם לְאַחַר שֶׁמֵּיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בִּפְסָחִים [פ"ק מהלכות קרבן פסח]

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְהִנִּיחַ מִדַּעְתּוֹ כַּזַּיִת חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ, אֶחָד שׁוֹחֵט אוֹ זוֹרֵק אוֹ מַקְטִיר הָאֵמוּרִין אוֹ אֲפִלּוּ אֶחָד מִכָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַנִּמְנִין בַּאֲכִילָתוֹ לוֹקֶה, וְהַפֶּסַח כָּשֵׁר מִכָּל מָקוֹם.