מצות בית דין לדון בדין מפתה

מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין מְפַתֶּה - לָדוּן בְּדִין מְפַתֶּה, כְּלוֹמַר מִי שֶׁפִּתָּה בְּתוּלָה שֶׁנָּדוּן אוֹתוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ הַכָּתוּב עָלָיו בַּפָּרָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב טו) וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה וְגוֹ'. וְעִנְיַן הַפִּתּוּי הוּא, שֶׁאוֹמֵר לָהּ דְּבָרִים שֶׁל שֶׁקֶר אוֹ שֶׁל אֱמֶת עַד שֶׁתִּתְרַצֶּה אֵלָיו. (עי' רמב"ן עה"ת שם)

שֹׁרֶשׁ הַדִּין יָדוּעַ. וְאַל תִּתְמַהּ כָּאן בִּהְיוֹת כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה (תהלים מה יד) נִמְכֶּרֶת לַבּוֹעֵל בַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף, בֵּין עֲשִׁירָה, בֵּין עֲנִיָּה, שֶׁאֵין הַקְּנָס רַק דְּמֵי הֲנָאַת הַשְּׁכִיבָה בִּלְבַד, אֲבָל מִצַּד אַחֵר חַיָּב הַשּׁוֹכֵב אוֹתָהּ לָתֵת בֹּשֶׁת וּפְגָם לְפִי יִחוּסָהּ וַחֲשִׁיבוּתָהּ, וְכָל מִצְוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֱמוּנָה.

דִּינֵי הַמִּצְוָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, (נערה בתולה א ב) כָּל שֶׁבָּעִיר, בְּחֶזְקַת פִּתּוּי עַד שֶׁיָּעִידוּ עֵדִים שֶׁהוּא אֹנֶס, וְכָל שֶׁבַּשָּׂדֶה בְּחֶזְקַת אֹנֶס. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות לט, א) שֶׁנִּשּׂוּאֵי מְפַתֶּה תְּלוּיִים בִּרְצוֹן הָאָב וְהַבַּת וְהַמְּפַתֶּה. וְאִם כְּנָסָהּ, אֵין שָׁם קְנָס. וְדִין כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁפִּתָּה אוֹ אָנַס, וְדִין קְנָס בְּנִבְעֲלָה כְּדַרְכָּהּ, וּזְמַן (שם כט, א) הַקְּנָס אֵינוֹ אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים עַד שֶׁתִּבְגַּר, וּמָה שֶׁכָּתַב לְאָבִיהָ דַּוְקָא לְאָבִיהָ, אֲבָל אֵין לָהּ אָב אֵין דִּין קְנָס עָלֶיהָ, דְּפִתּוּי מִדַּעְתָּהּ הוּא, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאֹנֶס, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְהַנָּשִׁים שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס וְעֶשֶׂר הֵן, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי מִכְּתֻבּוֹת (ה' נערה בתולה א)

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּית דִּין סְמוּכִין, שֶׁאֵין דָּנִין דִּינֵי קְנָסוֹת אֶלָּא בִּסְמוּכִין. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא עָשָׂה דִּין זֶה, בִּטֵּל עֲשֵׂה.