מצוה תקכ״ו · תרי"ג מצוותמצות עשה

מצוה למשח כהן למלחמה

ספר החינוך

מצוה למשח כהן למלחמה

ספר החינוך · המאה ה־13

מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן אֶחָד בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּלְמַנּוֹתוֹ לִהְיוֹת מְדַבֵּר עִם הָעָם בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, וְזֶהוּ הַכֹּהֵן נִקְרָא "מְשׁוּחַ מִלְחָמָה" וּמִן הַמִּצְוָה זוֹ שֶׁיֹּאמַר הַכֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ אֶל הָעָם בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה שְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים הַנִּזְכָּרִים בַּתּוֹרָה (דברים כ ה ז), מִי הָאִישׁ וגוֹ', וּמִי הָאִישׁ וְגוֹ', וּמִי הָאִישׁ וְגוֹ'. וְיוֹסִיף עוֹד מִשֶּׁלּוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים יְעוֹרְרוּ בְּנֵי אָדָם לַמִּלְחָמָה וְיִשָּׂאוּם לְסַכֵּן בְּנַפְשָׁם לַעֲזֹר דָּת הָאֵל וּלְשָׁמְרָהּ וּלְהִנָּקֵם מֵהַסְּכָלִים הַמַּפְסִידִים סִדְרֵי הַמְּדִינוֹת. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (מג, א) וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים, כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ, כִּי בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, צְרִיכִין אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה חִזּוּק, וּמִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם נִשְׁמָע יוֹתֵר כְּשֶׁהוּא נִכְבָּד, צִוְּתָה הַתּוֹרָה לִהְיוֹת הַמְמֻנֶּה לְחַזֵּק בִּדְבָרִים טוֹבִים, מִן הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם מִבְחַר הָעָם. וְהָעִנְיָן לִהְיוֹת מַחְזִירִין מִן הַמִּלְחָמָה מִי שֶׁנָּטַע כֶּרֶם וְלֹא אָכַל מִמֶּנּוּ אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ אוֹ בָּנָה בַּיִת וְלֹא שָׁכַן בּוֹ, וְכֵן הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, גַּם זֶה הַדָּבָר רָאוּי וְכָשֵׁר, כִּי כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם חֲלוּשִׁים מְאֹד מִבּוֹא בַּמִּלְחָמָה, כִּי מַחְשַׁבְתָּם נִתְפֶּסֶת הַרְבֵּה עַל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים בַּכָּתוּב, וְאֵלּוּ יָנִיאוּ לֵב חַבְרֵיהֶם, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו, וְכֵן הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ רָאוּי לְהַחְזִירוֹ, פֶּן יִסָּפוּ אֲחֵרִים בַּעֲוֹנוֹ, וְכָל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה יֹשֶׁר וֶאֱמוּנָה.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם מד ב) שֶׁאֵין מַחְזִירִין מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה אֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים בַּכָּתוּב אֶלָּא בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (מלכים ז, ד) שֶׁאַחַר שֶׁחָזְרוּ בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת כָּל הַחוֹזְרִין, שֶׁהַנִּשְׁאָרִים מְתַקְּנִין אֶת הַמַּעֲרָכוֹת, וּפוֹקְדִין שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם, וּמַעֲמִידִין מֵאֲחוֹרֵי כָּל מַעֲרָכָה שׁוֹטְרִים חֲזָקִים וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם, וְכָל הַמְּבַקֵּשׁ לַחְזֹר מִן הַמִּלְחָמָה הָרְשׁוּת בְּיָדָם לַחְתֹּךְ אֶת שׁוֹקָיו מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה [ה' מלכים ומלחמותיהם פ"ו ופ"ז].

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים בִּזְמַן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָהּ, וְזוֹ מִן הַמִּצְוֹת הַמּוּטָלוֹת עַל הַצִּבּוּר כֻּלָּם. וְאִם עָבְרוּ הָעָם עַל זֶה שֶׁלֹּא מִנּוּ בֵּינֵיהֶם כֹּהֵן מָשִׁיחַ עַל הָעִנְיָן שֶׁזָּכַרְנוּ וְלֹא דִּבֵּר אֶל הָעָם הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים בַּכָּתוּב, בִּטְּלוּ עֲשֵׂה זֶה.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

מצוה למשח כהן למלחמה היא מצוה תקכ״ו מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות עשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.