שלא לאכל קדשים קלים קדם זריקת דמים

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים - שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוּם דָּבָר מִבְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, וְקָדָשִׁים קַלִּים הֵן כְּמוֹ תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֵאוֹתָן הַשְּׁנוּיִים בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים פֶּרֶק חֲמִישִׁי (מח), וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יב יז) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ' וְנִדְבוֹתֶיךָ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ כְּאִלּוּ אָמַר לֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל נִדְבוֹתֶיךָ. וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יז, א) לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לָאוֹכֵל תּוֹדָה וּשְׁלָמִים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לָתֵת אֶל לִבֵּנוּ שֶׁרָאוּי לָנוּ לְהַקְדִּים לְעוֹלָם תּוֹעֶלֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ לְתוֹעֶלֶת גּוּפֵנוּ בְּכָל דָּבָר בָּעוֹלָם, עַל כֵּן אֵין רָאוּי שֶׁיֵּהָנֶה הַגּוּף בַּאֲכִילָה טֶרֶם זְרִיקַת דָּמִים שֶׁבָּאִין לְכַפָּרָה עַל הַנֶּפֶשׁ.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. גַּם כֵּן מְבֹאָרִים בִּמְעִילָה וּבִמְקוֹמוֹת מִקָּדָשִׁים [שם].

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּקְדִּישׁ בְּהֶמְתּוֹ הַיּוֹם לְקָדָשִׁים קַלִּים, וְעָבַר וְאָכַל מִמֶּנָּה אַחַר כֵּן כַּזַּיִת חַיָּב מַלְקוּת.