מצוה מ״ג · תרי"ג מצוותמצות עשה

מצות יעוד של אמה העבריה

ספר החינוך

מצות יעוד של אמה העבריה

ספר החינוך · המאה ה־13

מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה - לְיַעֵד אָמָה הָעִבְרִיָּה, כְּלוֹמַר שֶׁאוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָה אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה אוֹ יִתְּנֶנָּה לִבְנוֹ לְאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ח) אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ, וְאָמְרוּ ז"ל (רש"י שם) כָּאן רָמַז לְךָ שֶׁמִּצְוָה בְּיִעוּד. וּבְפֵרוּשׁ אָמְרוּ ז"ל (בכורות יט א) מִצְוַת יִעוּד קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, שֶׁרִחֵם הָאֵל עַל הָעֲנִיָּה הַנִּמְכֶּרֶת וְעַל אָבִיהָ שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְמָכְרָהּ, וְצִוָּה אֶת הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ לִשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה וְלַעֲשׂוֹתָהּ גְּבֶרֶת, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם הוּא. וְאִם אֵין הַקּוֹנֶה חָפֵץ בָּהּ לְעַצְמוֹ, שֶׁיַּשִּׁיאֶנָּה לִבְנוֹ, כִּי גַּם עִם בֶּן אֲדוֹנֶיהָ תִּשְׂמַח וְתָגֵל, אוֹ שֶׁיִּגְרַע מִפִּדְיוֹנָהּ מִכָּל מָקוֹם וִיסַיְּעֶנָּה שֶׁתֵּצֵא מֵעַבְדוּת, וְלֹא שֶׁיִּגְרֹם עַל כָּל פָּנִים שֶׁתַּעֲמֹד תַּחַת יָדוֹ עַד זְמַן הַמֶּכֶר גַּם אִם יְשָׁרָה בְּעֵינָיו עֲבוֹדָתָהּ הַרְבֵּה. וְכָל זֶה מֵחַסְדֵי הָאֵל עַל בְּרוּאָיו וּמִמִּדּוֹתָיו הַמְּעֻלּוֹת.

דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן עַד מָתַי הַבַּת נִמְכֶּרֶת, וְשֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל יְדֵי אָדוֹן, כְּלוֹמַר וַאֲפִלּוּ עָבַר וּמְכָרָהּ אֵין הַמְּכִירָה כְּלוּם, וְשֶׁהָאָב יָכוֹל לְמָכְרָהּ כַּמָּה פְּעָמִים, הַדְּבָרִים שֶׁהִיא נִקְנֵית בָּהֶן, וְשֶׁהִיא יוֹצֵאת בָּהֶן לְחֵרוּת, וּבְכַמָּה יְצִיאוֹת הִיא יְתֵרָה עַל הָעֶבֶד, וְדִינֵי הַבּוֹגֶרֶת, וּזְמַן הָאַיְלוֹנִית, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בָּרִאשׁוֹן שֶׁל קִדּוּשִׁין (יד ב)

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג דַּוְקָא. (גיטין סה, א) וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא יְעָדָהּ לֹא לוֹ וְלֹא לִבְנוֹ וְלֹא סִיַּע בְּפִדְיוֹנָהּ, לֹא קִיֵּם מִצְוָה זוֹ, אֲבָל אֵין לְכוּפוֹ לְפִי הַדּוֹמֶה עַל קִיּוּם מִצְוָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב שָׁם בְּפֵרוּשׁ (שם יא) וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, מִכְּלָל שֶׁהַתּוֹרָה הִנִּיחָה הַדָּבָר בִּרְצוֹנוֹ. וְאִם נְשָׂאָהּ לְאִשָּׁה אוֹ הִשִּׂיאָהּ לִבְנוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, עָשָׂה כָּרָאוּי וְתָבֹא עָלָיו בְּרָכָה, וּבָנִים טוֹבִים וּכְשֵׁרִים רְאוּיִים לָצֵאת מִזִּוּוּגָם.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

מצות יעוד של אמה העבריה היא מצוה מ״ג מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות עשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.