מצות דין עבד עברי

מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי - לָדוּן בְּדִין עֶבֶד עִבְרִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ב) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי וְגוֹ'. כְּלוֹמַר שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ הַדְּבָרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בָּהֶן, כְּגוֹן (קדושין יד, יז) לְשַׁלְּחוֹ בַּשְּׁבִיעִית, אוֹ בְּתוֹךְ שֵׁשׁ אִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל, אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, אוֹ בְּמִיתַת אָדוֹן שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן זָכָר. וְלַנִּרְצָע גַּם כֵּן כְּדִינוֹ הַכָּתוּב בּוֹ, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל מִתּוֹךְ הַכָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן מִקִּדּוּשִׁין (שם).

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, שֶׁרָצָה הָאֵל שֶׁיִּהְיֶה עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר עַם קָדוֹשׁ מָלֵא וּמְעֻטָּר בְּכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַעֲלוֹת, כִּי מִתּוֹךְ כָּךְ תָּחוּל הַבְּרָכָה עֲלֵיהֶם, וְהַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים מִן הַמִּדּוֹת הַמְּשֻׁבָּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן הִזְהִירָנוּ לְרַחֵם עַל אֲשֶׁר הוּא תַּחַת יָדֵינוּ וְלִגְמֹל לוֹ חֶסֶד, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, וּכְמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ גַּם כֵּן בַּקַּבָּלָה. (ספרא בהר).

דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן הַחִלּוּקִין שֶׁבֵּין מוֹכֵר עַצְמוֹ לִמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וְהַדְּבָרִים שֶׁהוּא נִקְנֶה בָּהֶם, וְשֶׁהוּא יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת, וּשְׁאָר דִּינָיו, מְבֹאָרִין שָׁם בְּקִדּוּשִׁין. (טז א) (י"ד רסג)

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים אֲבָל לֹא בִּנְקֵבוֹת, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה קוֹנָה עֶבֶד עִבְרִי. (ב"מ עא א) וְדַוְקָא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן, שֶׁכֵּן בָּא הַפֵּרוּשׁ הַמְּקֻבָּל (ערכין כט א) שֶׁאֵין עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, וּמְפֹרָשׁ הוּא (שם לב ב) שֶׁדִּין הַיּוֹבֵל אֵינוֹ אֶלָּא בָּאָרֶץ. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא עָשָׂה לָעֶבֶד מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ, בִּטֵּל עֲשֵׂה, וְגַם מְלַמֵּד נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת אַכְזָרִי, וְכִמְעַט שֶׁמֵּעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הֵם רַחְמָנִים בְּנֵי רַחְמָנִים (שבת צז א, יבמות עט א).