שלא להותיר כלום מבשר הפסח שני למחרתו
ספר החינוך · המאה ה־13שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר כְּלוּם מִבְּשַׂר הַפֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ - שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר כְּלוּם מִבְּשַׂר הַפֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ שֶׁהוּא יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט יב) לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר. כָּל עִנְיָנָהּ בַּלָּאו הַבָּא עַל זֶה בְּפֶסַח רִאשׁוֹן, הַכָּתוּב בַּסֵּדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה, וְהוּא שָׁם לָאו שֵׁנִי (מצוה ח).
מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל
