שלא לקלל אב ואם

שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם - שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ ט) אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְגוֹ'. וְהָאֱמֶת שֶׁעִקַּר הָאַזְהָרָה בְּקִלְלַת אָב וָאֵם אֵינָהּ מִן הַמִּקְרָא, כִּי בְּכָאן לֹא יַזְכִּיר רַק הָעֹנֶשׁ בַּמְּקַלֵּל, וְכֵן מָה שֶׁכָּתוּב בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים (שמות כא יז) וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. שָׁם גַּם כֵּן לֹא דִּבֵּר אֶלָּא בָּעֹנֶשׁ, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (משפטים פ"ה מי"ז) וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ', עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל (שם כב כז) אִם נָשִׂיא הוּא הֲרֵי הוּא בִּכְלַל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר, וְאִם בּוּר הוּא הֲרֵי הוּא בִּכְלַל לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ. הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִשְּׁלָשְׁתָּן וכו', עַד הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁהֵם בְּעַמְּךָ וְאַתָּה מֻזְהָר עַל קִלְלָתָן, אַף אָבִיךָ שֶׁבְּעַמְּךָ אַתָּה מֻזְהָר עַל קִלְלָתוֹ. וְכֵן אָמְרוּ גַּם כֵּן בַּסִּפְרָא (קדושים י ז) אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל, עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ וכו', כְּמוֹ הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר בַּמְּכִילְתָּא בְּשָׁוֶה, וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין לְאַזְהָרָה זוֹ לָאו מְיֻחָד אֶלָּא שֶׁהוּא יוֹצֵא מִכְּלַל שְׁלֹשָׁה לָאוִין כְּתַבְתִּיו עַל מִקְרָא זֶה שֶׁמְּדַבֵּר בָּעֹנֶשׁ, וּכְמוֹ כֵן כְּתָבוֹ הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסהמ"צ ל"ת שיח), בִּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת שֶׁהוּא מְדַבֵּר בָּעֹנֶשׁ.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְתִּי בְּמִשְׁפָּטִים בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (מצוה סט) שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּנִים.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין פה, ב) שֶׁחִיּוּב קִלְלַת הָאָב וְהָאֵם הוּא בֵּין בְּחַיֵּיהֶם אוֹ אֲפִלּוּ אַחַר מוֹתָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּהַכָּאָה, שֶׁאֵין הַחִיּוּב בָּהּ כִּי אִם בְּחַיֵּיהֶם, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה פָּטוּר עַל הַכָּאָתָם. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שבועות לה, א) שֶׁאֵין חִיּוּב מִיתָה לַבֵּן עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִים, אֲבָל הַמְקַלְּלָן בְּכִנּוּי פָּטוּר מִסְּקִילָה, וְלוֹקֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁלּוֹקֶה עַל קִלְלַת אָדָם כָּשֵׁר. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (מכות סב) שֶׁהַמְּקַלֵּל אֲבִי אָבִיו אוֹ אֲבִי אִמּוֹ, דִּינוֹ כִּמְקַלֵּל אֶחָד מִשְּׁאָר הַקָּהָל, וְהָאָב שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה אֵין הַבֵּן מַשְׁבִּיעוֹ בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה אֶלָּא מַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ אָלָה, וְאָמְרוּ גַּם כֵּן שֶׁאָסוּר לְבַזּוֹתוֹ כְּלָל, שֶׁלֹּא עַל הַקְּלָלָה הִקְפִּידָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל הַבִּזָּיוֹן, וְהַמְּבַזֵּהוּ הֲרֵי הוּא בְּאָרוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז טז) אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ. וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַכּוֹת הָעוֹשֶׂה זֶה וּלְעָנְשׁוֹ כְּפִי הָרָאוּי. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי מִסַּנְהֶדְרִין [יו"ד סימן רמא].

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְכֵן בְּטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וּשְׁתוּקִי חַיָּב עַל אִמּוֹ וְאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְדְּקָה אִמּוֹ וְאָמְרָה בֶּן פְּלוֹנִי הוּא. וּלְפִי הַדּוֹמֶה שֶׁמַּמְזֵר חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא רָאוּי לִירַשׁ אוֹתָם מִדִּין תּוֹרָה, וְדִין בֵּן כָּשֵׁר יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן לְעִנְיַן אֲבֵלוּת וּלְכָל דָּבָר, אֲבָל הַבֵּן מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית, אֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלָתָן, וְכֵן גֵּר שֶׁהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה כְּגוֹן שֶׁנִּתְגַּיְּרָה אִמּוֹ כְּשֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת אֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו, וּכְשֵׁם שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו, כָּךְ אֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה יְהוּדִית כְּשֶׁיְּלָדַתּוּ, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ אֶת שֶׁהוּא חַיָּב עַל אָבִיו חַיָּב עַל אִמּוֹ וְגוֹ'. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת עַל דְּרָשָׁה זוֹ מִשְּׁתוּקִי, שֶׁחַיָּב עַל אִמּוֹ לְבַדָּהּ, לְפִי שֶׁאֵין הָאָב יָדוּעַ וְנִכָּר. וְהַגֵּר אָסוּר לְקַלֵּל אָבִיו הַגּוֹי מִדְּרַבָּנָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּא מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לְקַלָּה (עי' יבמות כב א). אֲבָל הָעֶבֶד אֵין לוֹ יִחוּס, וַהֲרֵי אָבִיו כְּמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו לְכָל דָּבָר, וְאַף לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר. וְעוֹבֵר עַל זֶה וְקִלְּלָם בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת נִסְקָל, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ בְּכָל הַמִּצְוֹת; וְאִם קִלְּלָם בְּאֶחָד מִן הַכִּנּוּיִין לוֹקֶה.