מצוה קפ״ט · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא לגלות ערות אב

ספר החינוך

שלא לגלות ערות אב

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב - שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אָדָם עֶרְוַת אָבִיו. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּב אוֹתוֹ מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ז) עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. וְזֹאת הָאַזְהָרָה נוֹסֶפֶת בְּשׁוֹכֵב אֶת אָבִיו עַל הָאַזְהָרָה הַכּוֹלֶלֶת מִשְׁכַּב זְכוּר בְּכָל אָדָם, שֶׁנֶּאֶמְרָה (לקמן מצוה רט) בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם כב) וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסַנְהֶדְרִין (נד, א) עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה, אָבִיךָ מַמָּשׁ. וְשָׁאֲלוּ שָׁם הַאי מִוְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב נָפְקָא, וְהֵשִׁיב הַמֵּשִׁיב כְּדֵי לְחַיְּבוֹ שְׁתַּיִם, וְכִדְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה גּוֹי הַבָּא עַל אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם. וְשָׁם בֵּאֲרוּ וְאָמְרוּ, מִסְתַּבְּרָא מִלְּתֵהּ דְּרַב יְהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבְשׁוֹגֵג וּבְקָרְבָּן. וְהַאי דְּקָאָמַר גּוֹי, לִשָּׁנָא מְעַלְּיָא נְקַט, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא רָצָה לְהַזְכִּיר הָעִנְיָן הַמְּגֻנֶּה בְּיִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲמִידוֹ בְּגוֹי שֶׁאַף הֵן מְצֻוִּין בָּעֲרָיוֹת, אֲבָל הוּא הַדִּין בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁחַיָּב שְׁתַּיִם בְּאָבִיו. כְּלוֹמַר, שֶׁאִם שָׁכַב אוֹתוֹ בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב לְהָבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. עִנְיַן הָאַזְהָרָה זוֹ נִגְלֶה הוּא, אֵין לְהַאֲרִיךְ בְּשָׁרְשָׁהּ, כִּי הַכִּעוּר הַגָּדוֹל הַזֶּה רָאוּי לְהַרְחִיקוֹ מִבְּנֵי אָדָם וְלַעֲנֹשׁ עָלָיו הָעוֹבֵר עֹנֶשׁ גָּדוֹל, וְלָכֵן יְחַיְּבֶנּוּ בִּסְקִילָה.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות, נג, ב) שֶׁהַחִיּוּב הוּא בְּהַכְנָסַת הָעֲטָרָה מִיָּד וְלֹא קֹדֶם לָכֵן. וְהוּא הַדִּין בְּכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁהַחִיּוּב בָּהֶן בְּהַכְנָסַת הָעֲטָרָה מִיָּד, חוּץ מִן הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה שֶׁהַחִיּוּב בָּהּ בְּגוֹמֵר בִּיאָתוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּסוֹף הַסֵּדֶר נוֹדִיעַ מְקוֹמָן עִם פְּרָטֵי שְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם [א"ה שם].

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְשָׁכַב אֶת אָבִיו, מִכֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁ הָעֲטָרָה בְּמֵזִיד וְיֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה נִסְקָל, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת בִּזְמַן הַבַּיִת. אֶחָד מִשּׁוּם לָאו דְּאָבִיו וְאֶחָד מִשּׁוּם לָאו דְּזָכָר.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא לגלות ערות אב היא מצוה קפ״ט מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.