מצוה קכ״א · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחיבין עליה כרת

ספר החינוך

מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחיבין עליה כרת

ספר החינוך · המאה ה־13

מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת - שֶׁיַּקְרִיב כָּל שׁוֹגֵג בְּחֵטְא מֵהַחֲטָאִים הַגְּדוֹלִים הַיְּדוּעִים קָרְבַּן חַטָּאת. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד כז) וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ וְגוֹ'. וְזֹאת הִיא הַנִּקְרֵאת חַטָּאת קְבוּעָה, כְּלוֹמַר שֶׁהִיא לְעוֹלָם קָרְבַּן בְּהֵמָה וְלֹא יַעֲלֶה וְיֵרֵד לְפִי עֹשֶׁר הַמַּקְרִיב וְעָנְיוֹ. וְהַחֲטָאִים שֶׁיִּתְחַיְּבוּ עֲלֵיהֶם חַטָּאת (יבמות ט ב) הֵם לְעוֹלָם אוֹתָן שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָם כָּרֵת, וּבִתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְיִהְיֶה בָּהּ מַעֲשֶׂה (מכות יג ב).

כְּבָר אָמַרְנוּ כִּי מִשָּׁרְשֵׁי הַקָּרְבָּן לְהַשְׁפִּיל הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת, כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם תּוֹרָה אַחַת לָהֶם (ויקרא ז ו). אֵינֶנִּי צָרִיךְ לְהַחְזִירוֹ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ט א) שֶׁאֵין חִיּוּב הַשּׁוֹגֵג לְהָבִיא חַטָּאת אֶלָּא עַל עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת, וְיֵשׁ בַּתּוֹרָה שְׁלֹשָׁה חֲטָאִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בִּזְדוֹנָן כָּרֵת אֵין בְּשִׁגְגָתָן חַטָּאת. וְאֵלּוּ הֵן, מְגַדֵּף, וּמְבַטֵּל מִילָה, וְחָדַל מֵעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, וְנָתְנוּ טַעַם בְּכָל אֶחָד וּמְפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ. כָּל שְׁאָר הָעֲבֵרוֹת שֶׁזְּדוֹנָן כָּרֵת, שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה, חוּץ מִטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזְּדוֹנָן כָּרֵת אֵין מְבִיאִין חַטָּאת קְבוּעָה אֶלָּא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁהוּא עוֹף אוֹ קֶמַח, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּכָּתוּב (ויקרא ה ו יג). נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה, שָׁלֹשׁ וְאַרְבָּעִים הֵם. (רמב"ם פ"א מהל' שגגות ה"א) צֵא וַחֲשֹׁב, כִּי כֵן תִּמְצָאֵם, וְרֻבָּם בָּעֲרָיוֹת. וְכֵן מֵעִנְיַן זֶה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיב א) שֶׁאֵין חִיּוּב הַקָּרְבָּן עַד שֶׁיְּהֵא שׁוֹגֵג מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וְחִלּוּקֵי הַיְּדִיעוֹת שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ לַשּׁוֹגֵג בְּשִׁגְגָתוֹ, רַבּוֹת. וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּהוֹרָיוֹת (יא א) וּבִכְרִיתוֹת (ב א), וּבִמְקוֹמוֹת מִשַּׁבָּת (ע ב) וּשְׁבוּעוֹת (יט א) וּזְבָחִים.

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא הִקְרִיב חַטָּאת קְבוּעָה עַל שִׁגְגָתוֹ, בִּטֵּל עֲשֵׂה.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחיבין עליה כרת היא מצוה קכ״א מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.