דיני חרדל שנתערב בתוכו קמח - משנה ברורה סימן תס״ד
דיני חרדל שנתערב בתוכו קמח. משנה ברורה סימן תס״ד - 6 סעיפים קטנים, לרבי ישראל מאיר הכהן החפץ חיים, ביאור ההלכה על שולחן ערוך אורח חיים.
משנה ברורה · סימן תס״ד
ס״ק א׳
(א) שאר מיני טיבול - שמטבלים בהם הבשר ויש בהם חומץ ושאר דבר שיש לו קיוהא ורגילין ליתן בתוכן קמח שהקמח מתחמץ ג"כ ע"י קיוהא:
ס״ק ב׳
(ב) שיש בהם מים - דאי אין בהם מים כלל הוי מי פירות ואינם מחמיצין אפילו הם דברים חמוצין בעצמן כמש"כ לעיל בסימן תס"ב. ולפי מש"כ הרמ"א לעיל בסימן תס"ב ס"ד דאנן מחמירין במי פירות לבד ג"כ אפילו אין בהם מים כלל רק מיני טיבולים שנעשים מחומץ יין עם קמח ג"כ אסור:
ס״ק ג׳
(ג) יאכל מיד - שחוזק החרדל אין מניחו מהר להחמיץ:
ס״ק ד׳
(ד) וצריך לשרפו - לאו דוקא שריפה וכמבואר לעיל סימן תמ"ה:
ס״ק ה׳
(ה) והמנהג וכו' - והטעם משום דחרדל הוא דבר דמידגן והוי כמו קטניות שנוהגים בו איסור [לבוש]:
ס״ק ו׳
(ו) אפילו נתערב וכו' - אין ר"ל שנתערב עם קמח דבזה פשיטא דאסור מה לי קודם פסח או בפסח אלא ר"ל דנתערב עם יין והרבותא דאע"ג דבשעת עירוב כותשין אותו ואינו נראה כקטניות כשנכנס הפסח אפ"ה אסור ומ"מ בדיעבד אם נפל חרדל לתבשיל אינו אוסר. וכן מותר להשהות חרדל עד אחר הפסח כיון שהוא בלי קמח. ויין שניתן בו חרדל בעודו תוסס כדי שיעמוד במתיקותו ולא יתקלקל מותר לשהותו אבל לא לשתותו:
משנה ברורה, רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) - נחלת הכלל. ספריא
על הסימן הזה
משנה ברורה סימן תס״ד. משנה ברורה לרבי ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, הוא ביאור ההלכה הנפוץ ביותר על שולחן ערוך אורח חיים - מבאר את פסקי המחבר והרמ״א סעיף אחר סעיף, ומכריע להלכה למעשה בהלכות תפילה, שבת ומועדים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
משנה ברורה, רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) - נחלת הכלל
