יוֹמָא ג׳ · א׳

אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה, צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר, בַּרְקַאי. מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר, הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן. וְהוּא אוֹמֵר הֵן:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה יוֹמָא ג׳ א׳, מתוך מסכת יוֹמָא שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

אמר להם הממונה. הוא הסגן:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה כו':מקום גבוה היה להם במקדש שבו היה עולה הצופה. וכשהיה רואה פני המזרח מתחילין להשתנות היה אומר להם ברקאי ענינו כמו התחיל האור להבריק. והיו אומרים לו אותן שהיו בעזרה עד שהוא בחברון כלומר הגיע האור כפי ראות עיניך לחברון. והיה אומר להן הן ומיד היו שוחטין. וממה שאתה חייב לדעת כי הזמן (הזה) שזכר מתתיה בן שמואל באומרו האיר פני המזרח הוא אחר הזמן שזכר התנא קמא. והלכה כמתתיה בן שמואל:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

הממונה. פירש הר"ב הוא הסגן. וכפירש"י. והטעם שנקרא ממונה פירש הר"ב ברפ"ב דסנהדרין. והתוספת בפי"א דמנחות דף ק' דחו זה הפירוש. וכתבו ממונה אחר היה ושמא היה זה שהוא ממונה על הפייסות. דמקרי ממונה סתם. ע"כ: [*הרואה אומר כו'. ועד אחד נאמן במלתא דעבידי לגלויי. ירושלמי]:

מתתיה בן שמואל. כתבו התוספות דמנחות שם שזהו שעל הפייסות דתנן ליה ברפ"ה דשקלים. [*ואולי דמשום הכי פסקו כמותו הר"ב והרמב"ם שם]:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · יוֹמָא ג׳ א׳

א׳
אמר להם הממונה ר"ל ביו"כ כבשאר ימים, אחר שהפיסו אומר הממונה על הפייס והוא הסגן [כסנהדרין י"ט א', וסוטה מ"ב א'] צאו וכו':
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · יוֹמָא ג׳ א׳

א׳
מ"ה שתפג צינתן. כ' רבינו אאמ"ו הגזצוק"ל וז"ל. זהו כר"ש דפוטר באינו מתכוון לחיסום. והק' תוס' הרי מודה ר"ש בפסיק רישא. נ"ל מדנעשה אחר שסילק ידו שרי. כניצוד אחר שסילק ידו [כמג"א שט"ז]. ואף דהתם שאני דמחוסר ביאת ניצד. משא"כ כשאינו מחוסר מעשה מדמחייב באפיי' אף דנאפה אחר שסילק ידו [כשבת ד"ד א']. התם מכוון לאפותו. משא"כ הכא לא מכוון לחיסום:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · יוֹמָא ג׳ א׳

א׳
במשנה הורידו כ"ג לביה"ט. לכאורה הל"ל העלו שהרי היה בגובה על גבי שער המים לקמן (ל"א) וע"ש. ואולי ע"ש דבהגיעו שם היה צריך לרדת לתוך חקק ביה"ט. אולם בקרא מצינו בכה"ג לשון עליה ויעלו אותם עמק עכור (יהושע ז׳:כ״ד) ע"ש ברד"ק:
נחלת הכלל · Vilna Edition