יְבָמוֹת ט״ו · ט׳

נִתַּן לִי בֵן בִּמְדִינַת הַיָּם, וְאָמְרָה מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי, נֶאֱמֶנֶת. מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:

על המשנה הזו

משנה יְבָמוֹת ט״ו ט׳, מתוך מסכת יְבָמוֹת שבסדר נשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

אינה נאמנת. ולא מהימנה במגו דעדיין קיים דהא רוב נשים מתעברות ויולדות. משום דאיכא מיעוט דמפילות. וחזקה דקיימא ליבום כנגד הרוב. כבר"פ דלקמן:

וחולצת. ובר"פ דלקמן בגמרא מוקמינן למתניתין בגרושה דפסולה לכהונה א"נ באמרה אני והוא נחבאנו במערה ואין איש עמנו לבוא ולהעיד דאל"כ לא תחלוץ אלא תתעגן כדלקמן בריש הפרק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל