יְבָמוֹת י״ג · י׳

פִּקַּחַת וְחֵרֶשֶׁת, בָּא יָבָם עַל הַפִּקַּחַת, וְחָזַר וּבָא עַל הַחֵרֶשֶׁת, אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַחֵרֶשֶׁת, לֹא פָסַל אֶת הַפִּקַּחַת. בָּא יָבָם עַל הַחֵרֶשֶׁת וְחָזַר וּבָא עַל הַפִּקַּחַת, אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַפִּקַּחַת, פָּסַל אֶת הַחֵרֶשֶׁת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה יְבָמוֹת י״ג י׳, מתוך מסכת יְבָמוֹת שבסדר נשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

פקחת וחרשת בא יבם על הפקחת כו': מבואר הוא שביאת הפקחת קונה יותר לפי שנישואיה יותר גמורין מביאת החרשת:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

פקחת וחרשת. כולה מתניתין לא צריכא דנשמעינה ממתניתין דלעיל אלא דתנא בעי למתני לכל הצדדין וכן במשנה ג' פרק דלקמן:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · יְבָמוֹת י״ג י׳

א׳
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קדושיה עד בת ו' היא בחזקת שאינה יודעת לשמור, ולמעלה מי' בחזקת שיודעת, מו' עד י' צריכה בדיקה. וממאנת עד י"ב שנים ויום א', ואח"כ, בלא בעלה כשגדלה, דוקא בשהביאה ב' שערות א"י למאן, אבל כשבעלה כשגדלה, א"צ ב' שערות, דע"י ביאתה הו"ל קדושי דאורייתא והו"ל ספק דאורייתא שמא נשרו השערות:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913