ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15מת רבך. וירשו בן בתו מישראל, או בתו הנשואה לישראל:
נחלת הכלל
תְּרוּמוֹת ח׳ · ב׳
וְכֻלָּם, שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה בְתוֹךְ פִּיהֶם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִבְלְעוּ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִפְלֹטוּ. אָמְרוּ לוֹ, נִטְמֵאתָ וְנִטְמֵאת תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִבְלָע. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִפְלֹט. טָמֵא הָיִיתָ וּטְמֵאָה הָיְתָה תְרוּמָה, אוֹ נוֹדַע שֶׁהוּא טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ, אוֹ שֶׁטָּעַם טַעַם פִּשְׁפֵּשׁ לְתוֹךְ פִּיו, הֲרֵי זֶה יִפְלֹט:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה תְּרוּמוֹת ח׳ ב׳, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12מאמר ר' אליעזר יבלעו ויצטרפו לזה מה שבלע למה שאכל אחר המיתה או הגרושין או כל מה שנזכר וישלם הכל בתוספת החומש כמו שסובר ר' אליעזר: ופירוש יפלוט יוציא מפיו: ופשפש מן תולעים עגולים אדומים כצורת העדשים והם מאוסים מאד ובלשון ערבי בקי והכוונה בזה שימצא בפיו דבר שימנע אותו מלאכול מה שהכניס בפיו מפני הטנוף והמאוס והלכה כרבי יהושע:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17רבי אליעזר אומר יבלעו. ויצטרפו לזה שבלע למה שאכל אחר המיתה וגירושין [או כל מה שנזכר] וישלם הכל בתוס' החומש. כמו שסובר ר' אליעזר. הרמב"ם:
נטמאת ונטמאת התרומה. בטומאה שאירעה לאחר שהכניס התרומה בפיו מיירי. הר"ש:
או שטעם טעם פשפש. והכוונה בזה שימצא בפיו דבר שימנע אותו מלאכול מה שהכניס בפיו מפני הטנוף והמיאוס. הרמב"ם. וקמשמע לן בתרומה דלא חיישינן להפסד תרומה וכ"ש חולין דפולט. רש"י בנדה פרק הרואה כתם (נדה דף נח ע"ב) ועי' במשנה ד. והא דנקט פשפש. דאילו שרץ אחר מנא ידע. אבל פשפש אמרו שם בגמרא טעמו כריחו וברית כרותה לו שכל המוללו מריח בו:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · תְּרוּמוֹת ח׳ ב׳
א׳
שהיתה אוכלת בתרומה באו ואמרו לה מת בעליך או גרשך אע"ג דאינה מתגרשת עד שיגיע גט לידה ואי בשעשתה שליח לקבלה. הרי מיד נאסרה בתרומה. דאפילו באמרה לשליח תקבלו במקום פלוני אמרי' שאינה מקפדת רק מראה מקום היא לו. ושמא מיד חוץ לעיר ימצא שליח לבעל ויתנו לה [כגיטין פ"ו מ"ז] י"ל דהכא מיירי באמרה לשליח לא תקבל גיטי רק במקום פלוני. ואז מותרת לאכל תרומה עד שיעור שיגיע שליח לאותו מקום ואמרו לה שקידם לשם ברכב וסוסים:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · תְּרוּמוֹת ח׳ ב׳
א׳
וכ' עלה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל. ק"ל לרמב"ם דעכ"פ ישלם קרן וחומש הרי חומש רק בשוגג והכא יכול לפלוט ותו דהו"ל כאחטא ואשוב. ונ"ל דהיכא דהו"ל מצוה טפי מעבירה שרי כתענית חלום בשבת ומתיב תענית לתעניתו (כתו' תענית די"א א') ה"נ מצוה שלא יפלוט ויפסד התרומה גדולה טפי מבליעה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · תְּרוּמוֹת ח׳ ב׳
א׳
בתוי"ט ד"ה ר"א אומר כו' ויצטרפו לזה מה שבלע כו' וישלם הכל בתוספת החומש כו'. תמוה דמה שבלע עתה אינו בשוגג ועוד כיון שהכניס לתוך פיו בהיתרא ומה שבולע הוא ברשות אמאי יהא חייב:
ב׳
שם והכוונה כו' מפני הטנוף והמאוס הרמב"ם. וכ"כ בשנ"א ול"י כוונתם בזה דלכאורה נ"פ דהכוונה פה מפני איסור שרץ ואולי דקו לישנא דל"א שטעם פשפש אלא טעם פשפש משמע שהוא דבר אחר וטעמו כטעם הפשפש ולא אותו ממש. אך בגמרא דנדה לא משמע כן. וכן מפירש"י שם נראה כמש"כ. ומ"מ דינם אמת מהא דפ"ח דשביעית לאכול דבר שדרכו לאכול וכן בתרומה וע"ש בר"ש הירוש':
נחלת הכלל · Vilna Edition