תְּרוּמוֹת ח׳ · י׳

וְכֵן חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה, מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁאִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטָהֳרָה, יַצִּיל. וְאִם לָאו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תֵּרֵד וְתִבָּלַע, וְאַל יְבַלְּעֶנָּה בְיָדָיו:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה תְּרוּמוֹת ח׳ י׳, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

חבית של שמן שנשפכה. מה שפירש הר"ב דנשברה בגת העליונה וכו'. דשמן ראוי' להדליק וכו'. הקשיתי לשאול לעיל ריש פרק ה דמפרש דבדמוע ירקב ולא ידליק משום דקיל כו'. וניחא לי דלעיל על פי הירושלמי כפירש הר"ש כמו שכתב שם. והכא על פי גמרא דידן. ואכתי קשיא דיוקא דדייקינן ממתני' דהכא. ועוד דברייתא שנויה בהדיא בסוף פרק קמא דפסחים חבית של שמן וכו'. ובתחתונה חולין טמאים מודה וכו' [*אלא כמסקנא דגמרא שם. דהכא מניח השמן בכלי מאוס וכו' כמו שכתבתי שם וזה הוה ליה להר"ב לפרש כאן] וצריך עיון:

ותבלע. שתבלע ותשקע בקרקע. הרמב"ם:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · תְּרוּמוֹת ח׳ י׳

א׳
או שטעם טעם פשפש וואנצע. וה"ה שאר דבר מאוס מותר לפלטה דבכה"ג לא חיישי' להפסד הקדש ותרומה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913