חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ, וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. הַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַקָּטָן, וְהַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. נָכְרִי שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בִרְשׁוּת, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה:

חמשה לא יתרומו. מנינא למעוטי הא דא״ר יהודה לקמן קטן שלא הביא שתי שערות תרומתו תרומה קמ״ל דאין תרומתו תרומה:

אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום בעלי הלשון האחרוני' מקשין על זה ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים וזו אינה קושיא אמתית כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן ר"ל בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות העבריים ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלו' שאינן כראוי בלשון וזה העיקר שזכרתי לך אמתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כלם ותרומה הנזכרת בכאן היא הנזכרת בתורה באמרו יתברך ראשית דגנך תירושך ויצהרך וגו' (דברים י״ח:ד׳) ולא פירש בתורה שיעורה ועוד נבאר אותו וקרא השם זה ראשית תרומה והוא אמר ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי וגו' (במדבר י״ח:ח׳) וקרא הדבר הלקוח מישראל למשכן תרומה והוא אמרו ויקחו לי תרומה וכמו שזו התרומה אין מביאין אותה אחד מאלו החמשה כמו כן תרומת גרן אין ראוי שיביאו אותה אחד מהם והראיה שהרחיקם השם ית' מתרומת המשכן הוא אמרו (שמותכה) דבר אלבני ישראל פרט לנכרי מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש ולשוטה לפי שאין בהם שכל להתנדב בשום דבר אשר תקחו מאתם פרט לתורם מה שאינו שלו: ואמרו ואפילו ברשות ענינו שעשאו ישראל שלוחו וזה למאמר ה' יתברך (במדבר י״ח:כ״ח) כן תרימו גם אתם ואמר גם אתם לרבות שלוחכם ופי' זה כי אמרו אתם יורה עליהם ואמרו גם יורה כשעושין לאחרים שלוחין במקומן שמלת גם ענינה עוד וכשאמר עוד אתם ראיה שיש שם זולתם שהוא תורם וזה שלוחו של אדם ואמרו מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית ואמרו חמשה למעוטי דר' יהודה שאומר קטן שלא הביא שתי שערות תרומתו תרומה:

לא יתרומו. ל' הרמב"ם אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום. בעלי הלשון האחרונים מקשין ע"ז ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים. וזו אינה קושיא אמתית כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם. ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בל' ושזו המלה ל' מלשונות העבריים. וע"ז הדרך תהיה *) תשובתם לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינו כראוי בלשון וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם ע"כ. אבל ראיתי להראב"ע בפי' מגלת אסתר במלת מתיהדים כתב על מלת תורמין שהוא בכלל מאמרם ז"ל ל' מקרא לחוד ול' הגמ' לחוד ע"כ. ומאמר זה אמרו על משנה ב פרק י"א דחולין (קלו:) ועי' במשנה יג פ' בתרא דעירובין ומשנה ב פ"ק דפסחים:

חמשה לא יתרומו ואם תרמו וכו'. כתב הר"ב וכ"כ הרמב"ם למעוטי דרבי יהודא דאמר קטן שלא הביא שתי שערות תרומתו תרומה ע"כ. וכ"ש דממעט לדר' יוסי וכדמפרש בסמוך גבי מאשר ידבנו לבו. ומיהו תימה לפרושי למעוטי בכה"ג דממ"נ אי **) קיימת מניינא על לא יתרומו משמע דדוקא ה' לא יתרומו הא אחרים אפי' לכתחלה תורמים ואי קיימת מניינא על ואם תרמו אין תרומתן תרומה משמע נמי דדוקא ה' בדיעבד אין תרומתן תרומה הא אחריני בדיעבד מיהו תרומתן תרומה. ועי' במ"ו:

החרש וכו'. פי' הר"ב כולהו מחד קרא נפקי דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וגו'. ירושלמי. והך קרא בתרומת המשכן כתיב וילפינן מיניה תרומת כהנים מדאקרי נמי תרומה כדכתיב (במדבר י״ח:ח׳) ואני נתתי לך את משמרת תרומתי. הרמב"ם. [*וחרש עצמו פירושו במשנה דלקמן]:

[*והשוטה. פירש הר"ב המאבד כו'. וכן היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו העושה אחת מאלו הוא שוטה כר' יוחנן בירוש' הביאו הר"ש והוא כמו כן בבבלי פ"ק דחגיגה סוף ד"ג:

עובד כוכבים שתרם וכו'. לא שייך למתני והעובד כוכבים שתרם וכו' ולא ליתני אין תרומתו תרומה משום דהעובד כוכבים אינו בכלל עם החייבים לתרום ולפיכך הוציאו מן הכלל ושנאו בבבא בפני עצמה. ועיין סוף פ"ג. [*ומ"ש הר"ב כן תרימו גם אתם. עיין מ"ש בזה בריש פ"ב דקידושין]: