טְהָרוֹת ט׳ · ד׳

הַגּוֹמֵר אֶת זֵיתָיו וְשִׁיֵּר קֻפָּה אַחַת, יִתְּנֶנָּה לְעָנִי הַכֹּהֵן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יוֹלִיךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִיָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מֵעֵת לְעֵת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה טְהָרוֹת ט׳ ד׳, מתוך מסכת טְהָרוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

שיעור זיעה שלשה ימים. דמשקה היוצא תוך שלשה אינו חשוב שמן אלא מוחל בעלמא ואינו מכשיר, שאין מכשירים לקבל טומאה אלא שבעה משקין בלבד, והן יין מים שמן דבש חלב טל דם:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

זאת ההלכה כבר נתבארה במסכת חגיגה (דף כה.) וזה שהעיקר אצלנו שטהרת יין ושמן של תרומה לא יאמנו עליהן האנשים כולן אלא בשעת הגתות והבדים ואפי' עם הארץ נאמן אם אמר זה השמן או זה הפרי תרומה טהורה לפי שהאנשים כולן בשעת הגתות והבדים נזהרים ונשמרים לבצור בצירם בטהרה ואם נשלם שעת הגתות והבדים ולא נשאר מי שידרוך אלא אחדים ומעטים והדברים ג"כ אשר ידרכו מעטי השיעור יזלזלו בהן ויפול ההתערבות וההמזגת בהשתמשות ויזלזלו בטהרה ולכן לא יאמנו אז עמי הארץ על טהרת יין ושמן של תרומה ואם הביאה אל הכהן לא יקבלנה מהן לפי שלפעמים היא תרומה ולכן אם נשלם שעת הגתות ונשאר לאדם שארית מן הזיתים אין רשאי לסוחטן ולהוציא מהן תרומת שמן לפי שאינו נאמן על טהרתה ולא תלקח ממנו כמו שנתבאר בחגיגה (שם) ואמנם יטול מהן תרומה בעודם זיתים (ואחר) וישאנה לכהן ואמרו לעני הכהן ולא אמר לכהן לפי שברוב [שהזיתי'] ינתנו לעני למיעוטה ושמן הזית ינתן אפי' לעשיר ואמר ר' יהוד' שהוא ישא את המפתח לכהן בעת השלמת הגתות והבדים ויתננו לו תכף כדי להשאיר כל מה שבזה הגת או בבית הבד בחזקת טהרה ויבא אל הכהן ויסחטם נגדו ויקח ממנו תרומת שמן בטהרה ור"ש אומר שאם נשארו אחר השלמת הגתות מעת לעת ובעת ההיא נשא אליו המפתח בית הבד או הגת בחזקת טהרה והלכה כרבי יהודה:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

ושייר קופה אחת יתננה כו' והר"ב העתיק [צ"ל ישייר] ושייר קופה אחת ויתננה כו' וה"ג לה בגמרא פ"ג דחגיגה דף כ"ה:

לעני הכהן. פי' הר"ב דתרומה מועטת כזו כו' אין רגילים לתת אותה אלא לכהן עני. משום דלמשחה בהם כתיב. ואין זה דרך גדולה לעשיר. ומ"מ קשיא אמאי מהמנינן ליה. ובתוס' דחגיגה כתבו דהגורס לעני כהן שבוש הוא בידו. ע"כ. והרמב"ם כתב וז"ל אם נשלם שעת הגתות ונשאר לאדם שארית מן הזיתים אינו רשאי לסוחטן ולהוציא מהן תרומה שמן. לפי שאינו נאמן על טהרתה ולא (תלקח) ממנו כמו שנתבאר בחגיגה. ואמנם יטול מהן התרומה בעודם זיתים (וישאנה) לכהן. ואמרו לעני הכהן ולא אמר לכהן לפי שברוב (שהזיתים) ינתנו לעני למעוטם. ושמן הזית ינתן אפילו לעשיר. ע"כ. והכי מסתברא דמיירי במפריש מן הזיתים מדתנן ושייר קופה. ואין הקופה מחזקת שמן. כדפירש הר"ב בריש פירקין. והיינו נמי דפירש הר"ב בדרש"א מעל"ע של גמר לקיטת הזיתים. דמידי איריא אלא בזיתים ולא בשמן. ובדר"י נמי מפרש הרמב"ם דיוליך לו המפתח מיד. ויבא הכהן ויסחטם נגדו. ויקח ממנו תרומת שמן בטהרה:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · טְהָרוֹת ט׳ ד׳

א׳
רש"א שיעור זיעה ג' ימים דהמוהל היוצא קודם יום הג' לא מיקרי שמן. והרי רק ז' משקין מכשירין. דם. מים. טל. יין. שמן. חלב. דבש דבורים [וסי' דם טיש חד]. א"נ משום דכל קודם יום ג' לא נתרכך עדיין הזית במקצת ולהכי אין בהמוהל היוצא מקצת לחלוחית שמן [ומתורץ בזה קושי' התוי"ט מזיעת הקופה]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · טְהָרוֹת ט׳ ד׳

א׳
ואין להקשות ל"ל דניחא ליה שיצאו. הרי משקה טמא מטמא אף שלא לרצון. כריש מכשירין. י"ל דרק נפילתן אין צריך שיהיה לרצון. אבל עיקר התהוותם ודאי צריך שיהי' לרצון. דאל"כ אין שם משקין עליהן [ועי' רמב"ם פי"ב מאוכלין]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · טְהָרוֹת ט׳ ד׳

א׳
ישייר קופה אחת ויתננה לעיני הכהן. גי' זו נראת עיקר גם בעיני הא"ר. ונלע"ד לפרש דישייר קופה אחת שלא לתתה במעטן עתה וא"כ לא נגמר מלאכת המעטן כיון דעתיד לתת גם אותה לתוכו. ויתננה היינו לתוך המעטן לעיני הכהן ומשם ואילך ישמרם הכהן:
ב׳
שם ברע"ב ד"ה רש"א מעל"ע. של גמר לקיטת הזיתים. ולשון הר"ש של גמר. ותו לא. וכוונתו נראה כמו משתגמר מלאכתן דר"פ. וכן הגומר את זיתיו דהכא פי' ג"כ שגמר מלאכת הכנסתן למעטן. אמנם ראיתי להרמב"ם בחבורו פי"א מהל' ט"א ה"ח שכ' בדינא דר"פ וז"ל זיתים שמסקן לדריכה מאימתי גמר מלאכתן משתגמר מסיקתן כו' ע"ש והוא כלשון הרע"ב דהכא. אך קשה דהא ר' שמעון סבירא ליה בר"פ דאינם מוכשרין עד ג' ימים. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דר' שמעון דשם הוא ט"ס וצריך להיות רשב"ג והוא הנהרג. כי איך יסודר דברי ר"ש בין דברי ב"ש לב"ה. אף די"ל דמפני דקדים שיעוריה לשיעור ב"ה לכן אקדמי'. או לומר דהוא מפרש דברי ב"ש דכ"ז דוחק:
נחלת הכלל · Vilna Edition