הטומאה טומאה דקתני הכא. היינו מת או כזית ממת וכדומה וכן מוכח. מדקתני בתר הכי ספק האהיל. ועל כרחך דמיירי נמי שהטומאה או הטהרה העוברת היא ביד אדם בר דעת. דאל"כ הו"ל ספק טומאה בדבר שאין בדל"ש. דלכ"ע אפילו ברה"י ספיקו טהור. או טהרה וכו':
ורב"א גריס לעיל בדר' יהודה אם אינו רואה הנכנסין וכו' הרי זה רה"י. וכתב דטעמיה דר' יהודה דכל שאינו רואה וכו' הוה שפיר כמקום סתירה דסוטה דהוא רה"י. וכתב עוד דלהכי הכא בחצר שהוא קטן. ודאי רואה מפתח א' הנכנסין בפתח אחר. ואינו מקום סתירה. ולכ"ע הוה כרה"ר. וגם כגירסת רבינו במשנה. כך היא הגירסא באמת בתוספתא ספ"ז דטהרות: