טְהָרוֹת ו׳ · ח׳

בָּסִילְקִי, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד הוּא בַפֶּתַח הַזֶּה וְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין בַּפֶּתַח הַלָּז, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. וְאִם לָאו, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה טְהָרוֹת ו׳ ח׳, מתוך מסכת טְהָרוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

בסילקי. הוא בנין גדול מאד נמשך לרוחב הפתחים כמו המקומות אשר יבנו להקהיל העם והוא מבנין המלכים ולזה יאמרו בסילקי של מלכים ואין הלכה כרבי יהודה:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

רי"א אם עומד כו' ורואה כו'. עיין מ"ש בזה במשנה דלקמן:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · טְהָרוֹת ו׳ ח׳

א׳
הטומאה טומאה דקתני הכא. היינו מת או כזית ממת וכדומה וכן מוכח. מדקתני בתר הכי ספק האהיל. ועל כרחך דמיירי נמי שהטומאה או הטהרה העוברת היא ביד אדם בר דעת. דאל"כ הו"ל ספק טומאה בדבר שאין בדל"ש. דלכ"ע אפילו ברה"י ספיקו טהור. או טהרה וכו':
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · טְהָרוֹת ו׳ ח׳

א׳
ורב"א גריס לעיל בדר' יהודה אם אינו רואה הנכנסין וכו' הרי זה רה"י. וכתב דטעמיה דר' יהודה דכל שאינו רואה וכו' הוה שפיר כמקום סתירה דסוטה דהוא רה"י. וכתב עוד דלהכי הכא בחצר שהוא קטן. ודאי רואה מפתח א' הנכנסין בפתח אחר. ואינו מקום סתירה. ולכ"ע הוה כרה"ר. וגם כגירסת רבינו במשנה. כך היא הגירסא באמת בתוספתא ספ"ז דטהרות:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913