רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12כבר נתבאר בגמרת ושבת (שם) שהאיצטבא היא כרמלית ואמרנו פה רה"י לשבת רוצה לומר שהוא אינה רה"ר וכבר ביארנו תנאי כרמלית וגדרה בראש שבת:
נחלת הכלל
טְהָרוֹת ו׳ · י׳
הָאִסְטְוָנִית, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה טְהָרוֹת ו׳ י׳, מתוך מסכת טְהָרוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17האסטוונית. פי' הר"ב מקום צר כו' שהסוחרים יושבים שם. וכתב הרמב"ם (וז"ל כבר נתבאר בגמרא שהאיצטבא) היא כרמלית. ואמר פה רה"י לשבת ר"ל שהיא אינה רה"ר לשבת. וכך כתב הר"ב במשנה ג' פ"י דעירובין. דאיצטבא היא כרמלית:
חצר שהרבים נכנסים בזו כו'. עיין מ"ש בסוף מכילתין:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · טְהָרוֹת ו׳ י׳
א׳
ספק נגע ספק לא נגע אכולהו ד' דנקיט לעיל קאי. דמסופק אם בשעה שעברה הטומאה סמוך להטהרה. נגעו זב"ז:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913