שְׁבוּעוֹת ז׳ · ב׳

נשבעין ולא משלמין וה"ה לדידן בכל כופר הכל, נשבע הנתבע:

וק"ל ל"ל לר"י הודאה, הרי מדאין העדים יודעים כמה הוציא. לפחות היה כלי א', וא"כ להוי כתובעו ק', וכופר הכל, ועדים מעידים שחייב נ', דחייב ש"דא (כב"מ ד"ג א']. ואת"ל ר"י לא ס"ל הך ק"ו דב"מ וס"ל דעדים אין מחייבין שבועה, מדאיכא למפרך מה לעדים שכן ישנן בהזמה [כלשם ד"ד א']: עכ"פ קשה דת"ק דידן על כרחך דס"ל כר' חייא התם, דעדים מחייבין שבועה, והכא מדאינו יכול לשבע מדחטף והו"ל גזלן, משלם. דאי נימא רק בנגזל ס"ל לרבנן הכי, א"כ יהיה התם דינא דר' חייא דעדים מחייבין שבועה, דלא כמאן. וא"כ בשלמא אי כל עיקר שבועה בנגזל הכא, הוא מתקנת חכמים, שפיר צריך לאשמעי' הך בבא. אלא לפי מה שהוכחנו שיש כאן שבועה דאו', רק שחכמים תקנוה שישבענה תובע, משום דהנתבע גזלן. א"כ ל"צ לאשמועינן הך בבא כלל, הרי כ"ש הוא מחשוד על השבועה בסיפא דנשבע שכנגדו אף שאינו חשוד בממון זה, מכ"ש הכא שהנתבע חשוד באותו ממון, מכ"ש שכנגדו נשבע ונוטל. ואי"ל דבבא דנגזל מיירי בשהחזיר הגזלן אותן הכלי' שראו העדים שהוציא [כתוספות שבועות מ"ו א' ד"ה בטענו], ובכה"ג כל עיקר השבועה היא מצד התקנה. לכאורה זה דוחק. דהרי מתני' סתמא קתני וגם הפוסקים סתמו ולא הזכירו דבר מזה, ואת"ל כיון דשבועת דעדים רק מק"ו מהודאת פיו שמעינן לה. א"כ לא עדיף מנה. והרי באמר הוא דברי העדים שהוציא ואינו יודע מה הוציא, ואידך תובע כלי זו וזו הוצאת, הרי בכה"נ מדטענו כלים ידועים הו"ל כטוענו חיטין, ואידך שמשיב אינו יודע אם אלו או אחרים, ה"ל כמשיב איני יודע אם חטין או שעורין, ובכה"ג פסקינן דפטור לגמרי [כח"מ פ"ח י"ז]. ואפ"ה תקנו הכא בגזלן דחייב. ליתא, דחדא הרי גם בחיטין ושעורין בכה"ג פסק הש"ך [ח"מ פ"ח י"ב]. דבאמרו עדים שאינן יודעין מה לקח, אם חטין או שעורין, חייב שבועה. ותו דאפי' לגבי נתבע גופיה נ"ל דדוקא באומר בפירוש איני יודע אם חיטין או שעורי' לקחתי, דבכה"ג נמי שייך טעמא דמשטה או מחילה. אבל באמר יודע אני שנטלתי, אבל איני יודע מה נטלתי, וודאי בכה"ג לא שייך לא מחילה ולא משטה [ועי' ח"מ צ' ס"י]. רק נ"ל די"ל דלעולם בבא דנגזל מיירי במחוייב שבועה ע"י העדים. ואפ"ה אצטריך לאשמיעינן, דקמ"ל דאף שלא ראו שגזל, והוא טוען אף שנכנסתי למשכנו חזרתי בי, וכלים שהוצאתי שלי היו, אפ"ה מצד התקנה ישבע נגזל ונוטל [כסמ"ע צ' סק"ג]. ובסיפא בחשוד קמ"ל אף שאינו חשוד לאותו ממון, אפ"ה שכנגדו נשבע ונוטל: