ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15משיפסקו עוברי עבירה. לעבוד את הארץ בשנה השביעית, וקודם שיפסקו עוברי עבירה אסור שלא יאמרו מעוברי עבירה הוא ולזבל שדהו הוא מוציא. ויש ספרים שכתוב בהם עובדי עבודה והיא היא:
נחלת הכלל
שְׁבִיעִית ג׳ · ב׳
עַד כַּמָּה מְזַבְּלִין, עַד שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אַשְׁפַּתּוֹת לְבֵית סְאָה שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר מַשְׁפֵּלוֹת שֶׁל לֶתֶךְ לֶתֶךְ. מוֹסִיפִין עַל הַמַּשְׁפֵּלוֹת, וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָאַשְׁפַּתּוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף עַל הָאַשְׁפַּתּוֹת:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה שְׁבִיעִית ג׳ ב׳, מתוך מסכת שְׁבִיעִית שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12המשפלות. הוא הכלי שנושאין בו הזבל ולתך חצי כור וכבר זכרנו פעמים רבות שהכור ל' סאה ובארנו שיעור הסאה בסוף פאה (מ"ז) ופירשנו כמו כן פעמים רבות שבית סאה חמשים על חמשים אמה: פירוש מוסיפין על המשפלות הוא שישימו באשפה יותר מעשר משפלות ואין מוסיפין על האשפתות הוא שלא יתן בשיעור בית סאה יותר משלש ור' שמעון מתיר להיות בבית סאה יותר משלש אשפתות ואין הלכה כר' שמעון:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17עד כמה מזבלים. אמתני' דלעיל קאי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. וכ"כ הר"ש:
[*עד שלש כו'. ועיין במשנה דלקמן]:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · שְׁבִיעִית ג׳ ב׳
א׳
משיפסקו עובדי עבודה ה"ג. והיינו העובדי כוכבים שעובדין שדותיהן. אבל קודם לכן לא. שלא יחשדוהו שמזבלה לשביעית:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · שְׁבִיעִית ג׳ ב׳
א׳
כ' רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל וז"ל ק"ל כיון דעד הסלע דוקא. דאז מנכר דאין כוונתו לזרוע שם כפ"א דערלה מ"ג [ערתוי"ט]. א"כ הול"ל דבפחות מזה אסור [או חייב להעמיק עד הסלע]. ונ"ל דמשום דנקט רה"ר. נקט לשון מותר לדיוקא. דדוקא ברה"ר מותר. אבל ברה"י אפי' מעמיק עד הסלע אפ"ה אסור. דעכ"פ בתחלת חפירה לא מנכר שיעמיק אח"כ [גם דלמא ממליך מקודם]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913