שְׁקָלִים ח׳ · ו׳

בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא, בֵּין בְּאַב הַטֻמְאָה, בֵּין בִּוְלַד הַטֻמְאָה, בֵּין בִּפְנִים, בֵּין בַּחוּץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל יִשָּׂרֵף בִּפְנִים, חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻמְאָה בַּחוּץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַכֹּל יִשָּׂרֵף בַּחוּץ, חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻמְאָה בִּפְנִים:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה שְׁקָלִים ח׳ ו׳, מתוך מסכת שְׁקָלִים שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

בשר קדשי קדשים כו':בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים אלא מה שנטמא טומאה חמורה בחוץ וב"ה אומרים לא ישרף בפנים אלא מה שנטמא טומאה קלה בפנים:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · שְׁקָלִים ח׳ ו׳

א׳
כל הכלים הנמצאין בירושלם דחוץ לירושלים כל הכלים הנמצאים בכל מקום טמאין מספק [שם]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · שְׁקָלִים ח׳ ו׳

א׳
במשנה ובה"א הכל ישרף בחוץ כו' ובמ"ז רא"א את שנטמא באה"ט כו' ישרף בחוץ. וק"ל כיון דילפינן מקרא דבקדש באש תשרף דפסולי ק"ק שריפתן בקדש (פסחים כ"ד) ופירש"י כגון שנטמאו איך יתקנו רבנן לעקור בידים להוציאן לחוץ. בשלמא דעת ב"ש ור"ע י"ל ע"פ מש"כ שם (מ"ט) בס"ד ע"ש אבל דעת ב"ה ור"א קשה. ואולי מפני זה פסק הרמב"ם כר"ע. ומיושב תמיהת התו"ח. ודע דיש בו ט"ס וצ"ל דאל"כ ר"ע היינו ב"ש או ב"ה:
נחלת הכלל · Vilna Edition