שְׁקָלִים ה׳ · ו׳

שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים, וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים, לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים יִרְאֵי חֵטְא נוֹתְנִים לְתוֹכָה בַּחֲשַׁאי, וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִים מִתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי. לִשְׁכַּת הַכֵּלִים, כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כֶּלִי, זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ. וְאַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם, גִּזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. וְכָל כְּלִי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ צֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת, מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין בִּדְמֵיהֶן וְנוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה שְׁקָלִים ה׳ ו׳, מתוך מסכת שְׁקָלִים שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

על חולי מעים. לפי שהכהנים הולכים יחפים על הרצפה ואוכלין בשר הרבה ושותין מים היו מעיהן מתקלקלין וצריכין תמיד לרופא לומר להם זה הסם טוב למעים:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

שתי לשכות היו כו':חשאי הוא הסוד והסתר וכל הענין מבואר אינו צריך פירוש אחר:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

לשכת חשאים. פי' הר"ב שהיו נותנים בסתר וכו' וכדמתרגמינן קול דממה [דקה] (מלכים א י״ט:י״ב) קל דמשבחין בחשאי:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · שְׁקָלִים ה׳ ו׳

א׳
שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון להבין דברי השואל עצמו על בוריין, בכל לשון שישאל, דכמה פעמים משתנה הענין ע"י סדור המלות, [קאנשטרוקציאן בל"א] וזה אינו נעתק מלשון אל לשון ואמר ע' לשון, אף שיש לשונות רבות מזה בעולם, אבל לשונת הראשיות ע' היו מע' אומות שנמנו בבראשית פ"י, ואח"כ בדור הפלגה נתבלבל מלשון א' כמה לשונות:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913