שְׁקָלִים ד׳ · ב׳

פָּרָה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִשְׁכָּה. כֶּבֶשׁ פָּרָה, וְכֶבֶשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְלָשׁוֹן שֶׁבֵּין קַרְנָיו, וְאַמַּת הַמַּיִם, וְחוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ, וְכָל צָרְכֵי הָעִיר, בָּאִין מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, כֶּבֶשׁ פָּרָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִשֶּׁל עַצְמָן:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה שְׁקָלִים ד׳ ב׳, מתוך מסכת שְׁקָלִים שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

וכל קרבנות הצבור. לאתויי קטורת:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

פרה ושעיר המשתלח כו':תרומת הלשכה הוא הממון המכונס בשלש קופות הגדולות שזכרנו אותם פעמים והמותר הנשאר בלשכה עושין ממנו כבש של עץ בצורת התבנית שקורין אותו בעלי התשבורת בלשון ערבי אלמנשור ועולין עליו כמו סולם אלא שאין בו מעלות והוא על זו הצורה ועוד יתבאר במקומו:

ואמרם כבש פרה ענינו הכבש שמוציאין עליו הפרה אדומה מהר הבית להר המשחה כמו שיתבאר במסכת פרה:

וכבש שעיר המשתלח ג"כ כבש שהיו מוציאין עליו שעיר המשתלח מן העזרה לחוץ המקדש כאשר יתבאר ביומא ושם יתבאר עוד כי לשון של זהורית קושרין בראש שעיר המשתלח ואין הלכה כאבא שאול:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

כבש פרה. עיין משנה ו' פ"ג דפרה וכבש שעיר עיין [*במשנה ד' פרק ו' דיומא. ועיין] בפירוש הר"ב משנה ז' דמנחות פי"א:

ולשון שבין קרניו. דאסמכינהו אקרא כמ"ש בפ"ד דיומא בס"ד ואיכא לספוקי בלשון שבשעיר הנעשה בפנים כדתנן התם ובלשון שקושרין בפתחו של היכל כדתנן התם ספ"ו:

וחומת העיר וכו'. באין משירי הלשכה. עיין מ"ש במשנה ה' פ"ה דנדרים:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · שְׁקָלִים ד׳ ב׳

א׳
שומרי ספיחים בשביעית דבשביעית אי אפשר להקריב עומר וב' לחם [שבאין ג"כ מתרומת הלשכה] רק מספיחין של הפקר, להכי היו שוכרין שומרים למנוע רגלי בהמה משם, וגם להודיע לבני אדם דלצורך גבוה הם. וממילא ימנעו מליטלן והיה קצת נס בדבר שיהיה סמוך לירושלים במקום א' ספיח כ"כ כשיעור העומר:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · שְׁקָלִים ד׳ ב׳

א׳
ושעיר המשתלח. פי' הרע"ב לפי כו' וא"י על איזה מהם יעלה הגורל לה' ולא מחוור דא"כ פשיטא כדפריך הש"ס ביומא (ס"ג ב') אקרא לכן נראה דהכא נמי מיירי שמת המשתלח אחר הגרלה וכר"ש כו' וכדמוקי שם רב יוסף ואפ"ה אינו בא אלא מתה"ל דהוא נמי אתא לכפרה או משום דגם הוא נקרא חטאת כדכתיב בר"פ אחרי שני שעירי עזים לחטאת אך לטע"ז קשה בחולין (י"א) לענין טרפה מדוע ל"ק הש"ס האי טעמא כמו דאמר שם גבי פרה ועי' תוס' שם ד"ה חטאת וי"ל פי' הרע"ב דכיון דלקיחתן כאחד יכול להתנות דמעות התרומה יתחללו על אותו שיעלה עליו הגורל לה' וקמ"ל דלא משום שאין ברירה:
ב׳
תוי"ט ד"ה ולשון ואיכא לספוקי כו' ובלשון שקושרין בפתחו של היכל כו'. גם הוא היה מאותה אסמכתא דאם יהיו חטאיכם כו' רק דלפי שהיו מציצין כו' התקינו לתתו בין קרניו וספיקו הוא דלמא הוא עדיף להביאו מהתרומה לפי שהיה בפנים ודברי התו"ח בזה מגומגמין:
נחלת הכלל · Vilna Edition