תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּמְחַפֶּה בִּקְטַבְלָאוֹת, שְׁנִיָּה וּמְחַפֶּה בִּקְטַבְלָאוֹת. שְׁלִישִׁית לֹא הָיָה מְחַפֶּה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִתְרֹם מִן הַדָּבָר הַתָּרוּם. תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּשְׁנִיָּה לְשׁוּם כְּרַכִין הַמֻּקָּפִין לָהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית לְשׁוּם בָּבֶל וּלְשׁוּם מָדַי וּלְשׁוּם מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת:

בן עזאי אומר בכ״ט באדר. טעמייהו דכל הני תנאי ומחלוקתן מפורש פרק בתרא דבכורות:

תרם את הראשונה כו':השלש קופות הגדולות שבהן כל הממון שבארנו שהן מחזיקות שבעה ועשרים סאה היו מכוסות בשלשה מטפחות והיה נכנס התורם בשלש קופות הקטנות המחזיקות תשעה סאין כמו שבארנו והיה ממלא הקופה הכתוב עליה א' מאחת מהשלש קופות גדולות ואח"כ מכסה אותה במטפחת שלה ואח"כ היה מגלה הקופה השניה מן הקופות הגדולות וממלא ממנה הקופה הכתוב עליה ב' ומכסה אותה ומניחה ואח"כ מגלה הקופה השלישית וממלא ממנה הקופה שכתוב עליה ג' ולא היה מכסה אותה שאילו היה מכסה אותה היה מוציא בפעם השנית בתחלה מאותה הקופה הגדולה שהתחיל בה בפעם ראשונה וזהו ענין אמרם שמא יתרום מן התרום וכשמניחה מגולה תהיה נכרת וכשיכנס בפעם השנית לתרום יתחיל ממנה ונמצא מוציא מכל קופה וקופה מן הג' קופות הכתוב עליהם אלף בית גימל עד שתהיה כל קופה מהן הקרב ממנו על כל ישראל כי כל קופה מן השלש קטנות מתכוונין עליה על קצת מישראל הוא אמרם תרם את הראשונה לשם א"י וזאת התרומה הוא שיתכוין בה התורם כשיתרום על הגבוי ועל העתיד לגבות כאשר אמרנו במה שקדם:

שמא ישכח ויתרום כו'. לא קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה אלא ארישא קאי ומחפה בקטבלאות כדפירש הר"ב אבל לפירש הרמב"ם קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה. שהוא מפרש על פי דרכו שהיו שם עוד שלשה קופות גדולות ששם כנסו בתחלה בכל א' ט' סאין כדלעיל. וקאמר התנא דכשתורם השלש קופות קטנות תורם הקטנה הא' מהגדולה הא' ומחפה הגדולה ותורם הקטנה הב' מהב' הגדולה וגם היא מחפה ותורם הקטנה הג' מהגדולה הג' ולא היה מחפה כדי שתהיה ניכרת שבה סיים ויתחיל ממנה בתחילה בפעם שנייה כשיכנס קודם עצרת ולא יתרום בתחילה בפעם ההיא מאותה שתרם כבר בתחלה בפעם הראשונה. וכתב בחבורו שבעצרת מתחיל בשלישית. ומסיים בשניה ואינו מחפה אותה שנמצא כשתורם בחג שמתחיל בה ונמצא שתרם א' ב' ג' הקטנות מכל אחד מן הגדולות:

לשם א"י וכו'. וכתב הר"ב ומ"מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל על הגבוי ועל העתיד לגבות ופי' על הגבוי על שיש בלשכה ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה ועל העתיד וכו'. רמב"ם ספ"ב מה"ש: