שַׁבָּת ח׳ · ו׳

עֶצֶם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְוָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חָף. זְכוּכִית, כְּדֵי לִגְרֹר בּוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכָּר. צְרוֹר אוֹ אֶבֶן, כְּדֵי לִזְרֹק בְּעוֹף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר, כְּדֵי לִזְרֹק בִּבְהֵמָה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה שַׁבָּת ח׳ ו׳, מתוך מסכת שַׁבָּת שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

קילור. שנותנין על העין:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

עצם כדי לעשות תרווד כו': תרווד כף הרופאים קטן ועוד קוראים אותו תרוור והרבה עושין אותו אצלנו: וחף שן משיני מפתח העץ: וכרכר ידוע ובלע"ז טורטי"ר והוא הכישור:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

[* חף. פירש הר"ב שן משיני המפתח וכו' ותבניתו כתבתי בפי"א דמסכת כלים משנה ה']:

הכרכר. פי' הר"ב ששובט בו וכו' כתבתי פירושו בסוף משנה ב' פרק ז' בס"ד:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · שַׁבָּת ח׳ ו׳

א׳
בהם את הקילור מטלית שנותנין על העין לקרר חמימותו [אב"י ול"מ נ"ל שהיא מלה יוונית קאלליראן. והוא תחבושת העין. ונקרא כך על שתואר הרטיה כעין עוגה שנקרא ג"כ קילורין]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913