הַמּוֹצִיא יַיִן, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. חָלָב, כְּדֵי גְמִיעָה. דְּבַשׁ, כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית. שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן. מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף בָּהֶם אֶת הַקִּילוֹר. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, בִּרְבִיעִית. וְכָל הַשּׁוֹפָכִין, בִּרְבִיעִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֻּלָּן בִּרְבִיעִית, וְלֹא אָמְרוּ כָל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ אֶלָּא לְמַצְנִיעֵיהֶן:

המוציא [יין] כדי מזיגת הכוס. של ברכת המזון, שהוא רובע רביעית יין חי, כדי שימזגנו לחשבון על חד של יין תלתא ממים ויעמוד על רביעית הלוג שהוא שיעור כוס של ברכה:

המוציא יין כדי מזיגת הכוס כו': הכוס שרמז אליו בזה המקום הוא כוס של ברכה ושיעורו רביעית וכבר בארנו פעמים כי שיעור רביעית אצבעים על אצבעים על רום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע וכל המדות בגודל שהוא הבוהן בלשון העברי והיו מוזגין יינם חלק אחד יין ושלשה חלקים מים א"כ יהיה מזיגת הכוס רובע רביעית היין שלהן. וגמיעה הוא כדי בליעה אחת אם הוא חלב בהמה טהורה שהוא ראוי לשתיה אבל חלב בהמה טמאה שעורו להוצאת שבת כדי לכחול עין אחת. וכתית הוא קצה המכה רוצה לומר פי המכה והקבוץ כתיתים וכבר קדם פירושו: ואמרו אבר קטן רוצה לומר אבר קטן של אדם בן יומו והאבר הקטן שבאדם הוא אצבע קטנה שברגל. לשוף את הקלורין שיעור שימס בו הסם לעין הנקרא בערבי שיאוף וזהו במימי היאור בלבד שהן יפין לעין אבל שאר המימות שיעורן כדי לרחוץ פנים של מדוכה: ושופכין הדברים הנשפכין כלם רוצה לומר הנגרים והם המשקין כלם. ואין הלכה כרבי שמעון:

כדי מזיגת הכוס. פי' הר"ב ויעמוד על רביעית פירש"י ביצה ומחצה רביעית הלוג וכתב הרמב"ם כי שיעור הכלי אצבעיים על אצבעיים על רום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע וכל המדות בגודל שהוא הבהן בל' העברי:

כדי גמיעה. בגמ' מיבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה אמר רב נחמן בר יצחק הגמיאיני נא מעט מים מכדך (בראשית כ״ד:י״ז) ועיין ספי"ד וכתב בעל מגיד משנה בפרק י"ח מה"ש בשם הרמב"ם אין שיעורו ידוע לנו אבל פירושו כדי גמיעה של אדם בינוני והוא פחות אפילו מכדי לוגמיו ואצ"ל מרביעית ע"כ. ועיין מ"ב פרק ח' דיומא מ"ש שם בס"ד:

על הכתית. ובגמ' תנא על פי כתית. וז"ש הר"ב פי כתית:

אבר קטן. פירש הר"ב דקטן קאי אאבר ואאדם. הכי מפרשינן בגמ' ודלא כמשנה ו' פ"ד דעדיות ע"ש. [* ועיין מ"ש בשם הר"ש במשנה ב' פ"ב דכלים]:

מים כדי לשוף בהם את הקילור. דרפואתה מצויה דכל משקין מרפאים לעין ונגלדים כדבק על העין לבר ממיא דמסו ולא נגלדין כדאיתא בגמ':