סַנְהֶדְרִין ב׳ · ג׳

מֵת לוֹ מֵת, אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם רוֹצֶה לָצֵאת אַחַר הַמִּטָּה, יוֹצֵא, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁיָּצָא אַחַר מִטָּתוֹ שֶׁל אַבְנֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג) וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה. אָמְרוּ לוֹ, לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַיֵּס אֶת הָעָם. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵסֵב עַל הַדַּרְגָּשׁ:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה סַנְהֶדְרִין ב׳ ג׳, מתוך מסכת סַנְהֶדְרִין שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ויוצא עמהן עד פתח העיר. שבעיר מצויין מבואות ויכול להתכסות מהן. אבל חוץ לעיר ליכא הכירא:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו כו': פלטרין שלו הוא ארמונו: לפייסו לדבר על לב העם ולהודיעם כי לא היתה כונתו להרגו: ודרגש הוא ממיני הכסאות והמטות והוא גדול מספסל ואין הלכה כר' יהודה:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

אמרו לו לא היה הדבר כו'. וצורך שעה היה מפני שלום המלכות [שלא ימרדו בו בחשבם שהוא צוה להרגו והיה שר צבאם שלוח אליו להשיב לו הממלכה עליהם אבל בלא טענה זו. אם רצה אין שומעין לו. כ"מ פ"ב מהלכות מלכים:

דרגש. פי' הר"ב מטה. וביאר יותר במ"ה פ"ז דנדרים:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · סַנְהֶדְרִין ב׳ ג׳

א׳
אינו יוצא אחר המטה שלא יתטמא מתוך אבילתו וחששו גבי' טפי מבשאר כהן משום דאסור להטמא גם לקרובים שמצטער עליהן טפי, ויש לחוש שאגב צערו ישכח, אבל בכהן הדיוט בכל מקום שיש לו צער הרי מותר להטמא, ובמקום שאסור להטמא הרי אין לו צער כ"כ ולא ישכח להטמא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · סַנְהֶדְרִין ב׳ ג׳

א׳
במש' וכשמברין אותו כה"ע סמוכין עה"א כו'. ולעיל גבי כה"ג מסובין (ובמשב"ג גם כאן מסובין). ונ"ל דגבי כה"ג גם המה אוכלין אתו כדרך כל המברין דפי' הר"ב בפ"ג דמו"ק מ"ז. אבל במלך לא היה אוכלין אתו דנראה כעין גסות ולהכי נקיט סמוכין:
נחלת הכלל · Vilna Edition