פָּרָה ט׳ · ז׳

אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּאֵפֶר מִקְלֶה, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב לְטַמֵּא, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְקַדְּשִׁין בְּכֻלָּן:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה פָּרָה ט׳ ז׳, מתוך מסכת פָּרָה שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

יערה ואינו צריך לנגב. דאם איתא דנשאר ממנו בכלי היה רישומו ניכר:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

אפר מקלה. אפר אלסועא"י ואין הלכה כר' אליעזר:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

באפר מקלה. פירש הר"ב אפר כירה. עיין בפי' מ"א פ"ב דתענית:

הולכין אחר הרוב לטמא. כתב הר"ב אם רוב אפר מקלה אינו מטמא מסיק בגמ' פ"ג דבכורות דף כ"ג דהיינו במגע. אבל במשא מטמא:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · פָּרָה ט׳ ז׳

א׳
יערה ישפוך התערובות:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · פָּרָה ט׳ ז׳

א׳
ואע"ג דלעיל [פ"ד מ"ג] ס"ל לר"א דאין מחשבה פוסלת בפרה. נ"ל דה"ט. משום דהתם משום מאי נפסלה. אי משום דמחשבה פוסלת בקדשים. הרי ר"א לטעמי' דס"ל דנפדית גם ע"ג מערכתה [כב"ק עז"ב] א"כ אין דינה כקדשים לפסול במחשבה. ואפילו בשחטה שלא לשמה כשרה [כפ"ד מ"א] ואי משום היסח הדעת דפוסל גם בה [כיומא מב"א] הרי הפרה שלימה לפניו. ועליי' הוא חושב. לא מסח דעתי' מנה במחשבה גרידא רק בעשה עם עסקה מלאכה אחרת ממש [כסוף פ"ד]. אבל הכא במים. בדבר קל מסח דעתי' משמירתן:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · פָּרָה ט׳ ז׳

א׳
בהרע"ב ד"ה רא"א. וא"א דליכא פורתא מאפר חטאת תמוה דאטו נצרך שיפול מהאפר על המוזה דהמים נתקדשו ומטהרים בפ"ע אפי' בלתי תערובות מאפר עי' לעיל פ"ו מ"ג והטפי בתוכה אע"פ שפיו צר כ"ש כו'. אלא דטעמא דרבנן דסברי הזאה צריכה שיעור וחיישי דאפר מקלה ימעט השיעור. ור"א ס"ל דא"צ שיעור וזהו כוונת הר"ש והרע"ב הוסיף וגרע במחכ"ת:
נחלת הכלל · Vilna Edition