פָּרָה ט׳ · ז׳

יערה ישפוך התערובות:

ואע"ג דלעיל [פ"ד מ"ג] ס"ל לר"א דאין מחשבה פוסלת בפרה. נ"ל דה"ט. משום דהתם משום מאי נפסלה. אי משום דמחשבה פוסלת בקדשים. הרי ר"א לטעמי' דס"ל דנפדית גם ע"ג מערכתה [כב"ק עז"ב] א"כ אין דינה כקדשים לפסול במחשבה. ואפילו בשחטה שלא לשמה כשרה [כפ"ד מ"א] ואי משום היסח הדעת דפוסל גם בה [כיומא מב"א] הרי הפרה שלימה לפניו. ועליי' הוא חושב. לא מסח דעתי' מנה במחשבה גרידא רק בעשה עם עסקה מלאכה אחרת ממש [כסוף פ"ד]. אבל הכא במים. בדבר קל מסח דעתי' משמירתן:

בהרע"ב ד"ה רא"א. וא"א דליכא פורתא מאפר חטאת תמוה דאטו נצרך שיפול מהאפר על המוזה דהמים נתקדשו ומטהרים בפ"ע אפי' בלתי תערובות מאפר עי' לעיל פ"ו מ"ג והטפי בתוכה אע"פ שפיו צר כ"ש כו'. אלא דטעמא דרבנן דסברי הזאה צריכה שיעור וחיישי דאפר מקלה ימעט השיעור. ור"א ס"ל דא"צ שיעור וזהו כוונת הר"ש והרע"ב הוסיף וגרע במחכ"ת: