רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּרַת חַטָּאת הַמְעֻבֶּרֶת, כְּשֵׁרָה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינָהּ נִלְקַחַת מִן הַנָּכְרִים. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מֵהָאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ:

רבי אליעזר אומר פרה מעוברת כשרה. רבי אליעזר ורבנן דהכא קיימי בשיטת רבי יהודה דאמר לקמן בפרקין דעלה עליה זכר אינה פסולה אלא אם כן עלה עליה מדעת בעל הפרה, ופליגי הכא במעוברת שעלה עליה זכר מעצמו בלא דעת הבעלים, ורבי אליעזר דמכשיר סבר עובר ירך אמו הוא והוי כגופה דפרה, ורבנן דפסלי סברי עובר לאו ירך אמו הוא ונפסלת מחמת מלאכה, שנושאת את עוברה. והלכה שהיא פסולה משעה שעלה עליה זכר אפילו שלא מדעת בעלים ואפילו אינה מעוברת, ודלא כר׳ יהודה:

רבי אליעזר אומר שמא רבעה עובד כוכבי' ותהיה פסולה וחכמים לא יחושו לרביעה לפי שהוא לא יפסיד בהמתו בזה הענין והמכוון שפרת חטאת שנרבעה פסולה למאמר השם יתברך (ויקרא כ״ב:כ״ה) כי משחתם בהם מום בם כל שמום פוסל בו דבר ערוה פוסל בו כי משחתם כוונתו דבר ערוה כמו אמרו בראשית ו) כי השחית כל בשר את דרכו כפי מה שביארנו בתמורה (פ"ו) ויאמר ג"כ רבי אליעזר שפרה אדומה ולא נתאמת לנו שלא נרבעה לא תלקח מן העובד כוכבים למאמר השם יתברך (במדבר י״ט:ב׳) דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה וגו' בני ישראל יקחו ולא העובדי כוכבים יקחו וחכ"א שאם קנה אותה ישראל שהיא כשירה שהרי ישראל הן אותן שלקחוה וכן שאר קרבנות ר' אליעזר יאמר שלא לוקחין מן העובד כוכבים משום רביעה וחכמים אומרים שהעובד כוכבים לא יעשה זה בבהמתו מפני שיפסידה. וכוונת מן החדש ומן הישן ר"ל המנחות שהן תבאנה מן החדש ומן הישן זולת עומר ושתי הלחם כפי מה שביארנו ואמרנו בפרק ח' ממנחות' עז.) ואין הלכה כרבי אליעזר:

רבי אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת כשרה. עיין מ"ש בשם הר"ש ברפ"ק *[ומ"ש הר"ב דפליגי בעובר ירך אמו הוא. והכי אשכחן בספ"ו דתמורה. וע"ש]:

כשרה. פירש הר"ב דבשטת ר"י קיימי כו'. וכ"כ הר"ש. והראב"ד בפ' א' מהלכות פרה אדומה [הלכה ז'] כתב שר"א מודה שאם עלה עליה זכר שהיא פסולה שהמעוברת תובעת זכר היא וצריכה היא. אבל עלה עליה זכר שלא בשעת תביעתה. צער הוא לה ומשא. וחכמים שהם פוסלים במעוברת. משום חשש דשלא לרצונה. הם פוסלים. ע"כ. ומ"ש הר"ב והלכה שהיא פסולה כו' ואפי' אינה מעוברת. דאי מעוברת פסולה מטעם שכתב. שנושאת את עוברה. ובכך מיישב מהר"ר וואלף וורמייז"א ללשון הרמב"ם בפרק א' מהלכות פרה אדומה שכתב. ואצ"ל מעוברת. והקשה הכ"מ מאי ואצ"ל דהיא היא:

רא"א אינה נלקחת מן הכנענים. פי' הר"ב דחשודים על הרביעה כדאי' בפ' אין מעמידין (עבודה זרה דף כ"ג) דהיכא דודאי רבעה פסולה אפי' למ"ד פרה קדשי ב"ה היא (כמ"ש הרב במשנה ג). דכתיב (ויקרא כ״ב:כ״ה) כי משחתם בהם מום בם כל שהמום פוסל בו (ובפרה כתיב אשר אין בה מום) דבר ערוה וע"א פוסלים בו והשחתה הוא ערוה שנאמר (בראשית ו׳:י״ב) כי השחית כל בשר. [כמ"ש הר"ב ברי' פ"ו דתמורה] הר"ש:

באין מהארץ ומח"ל וכו'. שנויה כבר ברפ"ח דמנחות וע"ש: