נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה וְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יִשְׁנֶה. עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יִשְׁנֶה. עַל הָאָדָם, וְהִזָּה עַל הַבְּהֵמָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יִשְׁנֶה. עַל הַבְּהֵמָה, וְהִזָּה עַל הָאָדָם, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יִשְׁנֶה. הַמַּיִם הַמְנַטְּפִים, כְּשֵׁרִים. לְפִיכָךְ הֵם מְטַמְּאִין לְשֵׁם מֵי חַטָּאת:

וטובל ומעלה. ואע״ג דכתיב ולקח אזוב וטבל במים, והוא לוקח הפלך שהאזוב נתון בראשו, שפיר קרינן ביה ולקח אזוב, דלקיחה ע״י דבר אחר שמה לקיחה:

אמר ה' ית' (במדבר י״ט:י״ט) והזה הטהור על הטמא יצטרך שהמזה יתכוין להזות על הטמא ולזה אם טבל האזוב והוא מכוין שיזה על דבר שהוא מקבל טומאה או על האדם שהוא ג"כ טמא וראוי להזאה הנה היא טבילה כשרה ואם הזה מזאת הטבילה על דבר שאינו מקבל טומאה ונשאר באזוב שארית אפשר שיזה ממנה הזאה שנית הנה לא יצטרך שיטבול האזוב פעם שנית אבל יזה ממנו על דבר שצריך הזאה וזהו אמרם אם יש באזוב לא ישנה לפי שהוא הטביל את האזוב להזות על דבר המקבל טומאה ולא יצטרך לטבול פעם שנית אמנם אם הטביל את האזוב להזות על דבר שאינו מקבל טומאה ואחר הזה על דבר שהוא מקבל טומאה הנה היא הזאה פסולה לפי שהוא בעת שטבל את האזוב לא היתה טבילה כשרה ולכן אפילו נשאר באזוב שארית מן המים לא יזה ממנו הזאה שנית עד שיטבול את האזוב פעם שניה לכונה שיזה על הטמא והוא אמרו אם יש באזוב ישנה הפירוש הנכון שאע"פ שיש מים באזוב להזות הזיה שניה ישנה ויטביל ובתוספתא אמרו בתתו סבה לזה ההבדל הואיל ותחילת טבילתו פסולה כך הזאתו פסולה: ואמרו מים המנטפין הוא שאם הטביל את האזוב להזות על דבר שאינו מקבל טומאה ונטפו המים מן האזוב טפות הנה אלה הטפות כשרות להזאה ר"ל שיטבול בהן האזוב ויזה מהן ולכן יטמאו כמו שיטמאו מי חטאת כמו שהתבאר בראשון מכלים ולא נדריג אלה הטפות במדרגה מה שיוטף מדבר טמא בעת ההזאה עליו אשר לא יטמא כמו שהתבאר לפי שאלו לא עשו מצותן לפי שהטבילה טבילה פסולה לפי שהוא טבל לשם דבר שאינו מקבל טומאה וכן יתבאר מן התוספתא ביאור זאת ההלכה ותבינהו:

אם יש באזוב ישנה. הפי' הנכון שאע"פ שיש מים באזוב להזות הזיה שניה ישנה ויטבול. הרמב"ם:

על האדם כו'. פירושא דרישא. וכה"ג במשנה ב' פ"ח: *

[המים המנטפים. פי' הר"ב אם הטביל באותן טפות כו' וז"ל הרמב"ם ספ"י מה"פ [הלכה ט'] אם נטפו בכלי וחזר והטביל בהן את האזוב בכוונה להזות על דבר המקבל טומאה. כשרה. ע"כ. וצריך לחלק בין כשנטפו מן האזוב לכשעודם בו. וזה מבואר]: