הזיז שפניו למטה. כמין לוח יוצא מן הכותל לחוץ וראשו כפוף למטה לארץ לצד הפתח, הלכך מצטרף אהלו עם הפתח ומביא את הטומאה בכל שהוא וחשיב כאילו יש בו פותח טפח, ואם טומאה תחתיו הבית טמא, שרואין ראשו הכפוף למטה כאילו הגיע לארץ, ומביא טומאה שתחתיו לצד הבית:
נחלת הכלל
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12
זה הזיז אשר יביא את הטומאה בכל שהוא כבר התבאר לך את צורתו ואת תנאו וזה שיהיה לו תוספת אל מה שימשך לארץ כזה יהיה בינו ובין הארץ גובה י"ב טפחים והוא יוצא מצד פתח הבית ונחשוב זה הקצה הנוסף שהוא כבר הגיע לארץ וכל הטומאה אשר תחתיו לצד הבית ואלו השיעורים כולן הלכה למשה מסיני: ונדבכים. קבוץ מנדבך וכבר ביארנו בברכות (פ"ב) זה השם על מה יורה: ועטרות. הכתרים ר"ל היוצא מהבנין: והפתוחין. יהיו ג"כ בולטין ורוב מה שיעשו זה בבניינו אבן או הגף:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17
חזיז מביא את הטומאה כל שהוא. ודבר ברור הוא שאינו מביא. חלא מדבריהם. וכן כל כיוצא בהבאת הטומאה כזו. שאינה באהל טפח הבריא. אינו אלא מדבריהם. הרמב"ם רפי"ז מהלכות טומאת מת:
גבלית. לשון הר"ב מפ' בתוספתא כלי שמניקה מכאן ומכאן כו'. כך העתיקה הר"ש. וכן הוא בתוס' שלנו ספט"ו אבל הערוך כתב. וז"ל גבלית פירוש אוצר. תניא בתוספתא איזו היא גבלית כל המעוקם מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע:
שהוא גבוה מן הפתח ג' נדבכים וכו'. או פחות מכאן. הרמב"ם שם:
הר"ש והרא"ש והר"ב פי' ע"פ התוספתא דמכילתין (פי"ד) דמיירי הכא שנסתם הפתח. ואנא"ק מאן יהיב לן מעפרייהו ונמלא לעיינין. דנסתם הפתח מאן דכר שמיה. עיקר חסר מהספר תורת אלהים חיים. ותו מה קמ"ל. דוכי אכתי לא ידעינן. דבאין פתח תחת הזיז בעינן אהל טפח. והתוספתא שעליה סמכו רבותינו גם היא לא אשמעינן רק חזר וסתם חזר ופתח. ובכה"ג ודאי קמ"ל טובא דלא נימא דביטל הסתימה קמ"ל וע"ש. אבל אי הא אתא לאשמעינן במתני'. ודאי לא הו"ל לתנא למשתק מיניה במתני'. ורב"א בימין עוז לו שיבש כל המשניות כשר שפורץ גדר לעשות לו דרך. אולם אנחנו הנמושות. אין כח ברגלינו החלשות לילך אחר עקבות רבינו בזה הדרך. אולם אי לאו דדחילנא מגוהרקי דנורא. שביבי מדורה. מרבותינו זלה"ה היה נ"ל לישב דברי רבינו רב"א בלשון המשנה ולא נצטרך לשבש כל הספרים. כי גם מה שתפסתי מועט תפסתי בפירושי שכבר נדפס. השתא דחיתיו בשתי ידים. דשם פירשתי דמשנה א' מיירי בשיעור בליטתו לרחוב. בזה שיעורו בכ"ש. אבל הכא מיירי בשיעור המשכת הזיז עם הכותל. בהא קאמר ששעורו טפח. ואע"ג דלקמן במשנה ד' אמרינן דסגי בשימשוך עם הכותל ממעל להפתח ג' אצבעות. היינו בשסובב כל הבית. אבל הכא הרי בפירוש קאמר זיז שעל הפתח. והיינו שהזיז אינו רק ממעל להפתח. בכה"ג צריך שימשוך עם הכותל משך טפח. אולם עתה הראני ה' שא"א לומר כן. דילמוד עליון מתחתון. דהרי זיז דסיפא שעל חלון אצבעיים ומלא מקדח. דשיעורו בכ"ש. היינו ודאי שעור בליטתו לרחוב בכ"ש. והיאך הפסיק תנא בהך בבא דשיעורו בכ"ש בבליטה לרחוב. בין שיעור המשך טפח דברישא דהיינו בשיעור המשך הזיז עם הכותל. ובין שיעור זיז הסובב כל הבית דבמשנה ד' דגם כן שיעורו דזיז עם המשך הכותל. והרי מדתרווייהו בשיעור המשך הכותל מיירי. הו"ל לתנא למסמכינהו. והיאך פתק ושדא בינייהו שיעור בליטה לרחוב. וגם בדין קנה במשנה ג'. ומפריד בין הדבקים. אמנם אי לאו דדחילנא מגוהרקי דנורא שביבי אש מתלקחת שבדברי רבותינו. היה נ"ל לפרש וליישב דברי רבינו רב"א בלשון הטהור של משנתינו ולא נצטרך לשבש כלל כל הספרים וכמבואר בפנים בס"ד:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · אֹהָלוֹת י״ד א׳
א׳
תוי"ט ד"ה הזיז. אלא מדבריהם. אבל בפי' כתב ואלו השיעורין כולן הל"מ ועי' בפי' פ"ו דמקואות מ"ז ועמש"כ לעיל פי"ב מ"ו:
ב׳
ד"ה גבלית. ומשייר מן האמצע. אולי צ"ל ומיושר ור"ל דקצוותיה מעוקמים ואמצעה מיושר ושוה:
