חַלּוֹן שֶׁהִיא לַאֲוִיר, שִׁעוּרָהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ. בָּנָה בַיִת חוּצָה לָהּ, שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְאֶמְצַע הַחַלּוֹן, הַתַּחְתּוֹן בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, וְהָעֶלְיוֹן מְלֹא מַקְדֵּחַ:

בתחילה. משום דבעי למתנא סיפא שיירי המאור תנא רישא בתחילה:

כאשר בנה בית חוצה לה נעשה חלון בין שני בתים ואינו אז לאורה שהרי לא יכנס ממנו אור ואולם נשארה לשמוש לבד ולזה שעורה בפותח טפח ואם שם קורות זה הבית אשר בצד זה הבית אשר בנה חוץ לחלון בקצת גובה הארובה היה מה שממנו תחת הגג לשמוש ואשר למעלה מהגג לאורה לפי שהיא מגולה לשמים ויכנס ממנו האור:

נתן את התקרה באמצע. פי' תקרה של הבית אשר [בנה] בצד זה הבית. הרמב"ם: