אֹהָלוֹת י״ב · ח׳

נתון על שני תנורים. ראש הנסר על תנור זה וראשו השני על תנור אחר וטומאה בין שני התנורים. ובתנורים ישנים איירי. ואזדי רבנן לטעמייהו ורבי יוחנן בן נורי לטעמיה. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי:

כבר קדם במקומות מזו המסכת שהטומאה כאשר היתה גבוהה מן הארץ הנה היא כקבר סתום ומטמא כל סביביו והבית כולו טמא להיות מאהלת: ואמרו ידון מחצה למחצה שהוא כאשר נעיין מקום הטומאה אם היה בחצי רחב האסקופה אשר ימשך חוץ לבית הבית טהור כמו אם היתה הטומאה בתוך כתלי הבית לפי מה שהתבאר מזו המס' ומזו ההלכה יתבאר לך שמי שנכנס קצת גופו באהל המת נטמא ולשון ספרי (במדבר י״ט:י״ד) כל הבא אל האהל זה שבא מקצתו וכל אשר באהל (שם) זה שבא כולו והלכה כרבי יהושע ואין הלכה כרבי יוסי:

מודבק לאסקופה. ל' הר"ב מן השקוף ולחוץ כו'. כ"כ הר"ש וכתב דדמיא הך פלוגתא לפלוגתא דר"מ ור"י דפליגי לעיל בפי"א [משנה ז] בכלב שאכל בשר המת ומוטל על האסקופה כמסקנא דגמרא [דחולין דף קכו] שכתבתי שם דפליגי בתרתי ע"כ ופי' שקוף כתבתי שם בפי"א [סד"ה רי"א]:

ידון מחצה למחצה. כמו אם היתה הטומאה בתוך כותלי הבית. לפי מה שהתבאר [בו'] [מ"ד] מזו המסכת. הרמב"ם:

מודבק למשקוף. פירש הר"ב תחת המשקוף מן השקוף ולחוץ כו' כ"כ הר"ש. ומכאן מוכח דלעיל בפי"א מ"ז גרסינן נמי שקוף:

ר"י מטהר. פי' הר"ב דלא חשיב ליה כבית. וז"ל הר"ש. ר"י לטעמיה דקאמר לעיל בפי"א גבי כלב מכנגד השקוף ולחון הבית טהור. דלא חשיב ליה כבית ע"כ. ואע"ג דהשתא רבי [*יהושע] דרישא ור' יוסי דהכא בחדא שיטה מ"מ ר' [*יהושע] כי אמר למלתיה אמודבק לאסקופה אמרה ורבי יוסי כי אמר למלתיה אמודבק למשקוף אמרה. ולפיכך שנאן רבי למר מאי דקאמר ולמר מאי דקאמר:

רבי יהושע אומר מטפח ולמטן כו'. וכיוצא בזה מצאנו לו במשנה ט"ו פ"ט: