אֹהָלוֹת י״ב · א׳

נסר שהוא נתון על פי תנור שכסה פה התנור עם לוח עץ. דלוח כזה אפי' פשוטי כלי עץ לא מקרי. מדאין עליו צורת כלי [ככלים פ"ב מ"ט ורמב"ם פ"ה מכלים ה"א] ולפיכך חוצץ בפני הטומאה:

וא"ת הרי גם הכלים שתוך התנור החדש טמאים. אף על גב שהאהל שתחת הבליטה מופסק מחלול התנור על ידי כותל התנור החדש. וא"כ היאך לא תתפשט הטומאה שוב מתוך התנור גם לתחת האהל שתחת בליטת הנסר שבצד השני מהתנור. ול"ל שיהיה הנסר בולט גם מצדדי התנור. נ"ל דהתנור החדש דוקא על מה שבתוכו אינו מציל. משום דכל מה שבתוכו מוקף מטיט מכל צדדיו. הו"ל כאוכלין שגבלן בטיט (כמ"ש רתוי"ט בשם מהר"ם). אבל מה שחוץ מהתנור ניצל גם על ידי כותל הטיט של התנור (כלעיל פ"ו מ"ב) מדאינו מוקף מטיט מכל צדדיו עוד נ"ל דכשהתנור החדש מפסיק בין ב' בליטת הנסר שמזה לזה להתנור ואין ב' בליטות אלו מעורבין ע"י א' מב' בליטות שמן הצד. אז דיינינן לכל התנור כאילו הוא כותל אטום שמפסיק בין ב' אהלים שא' טמא ואחד טהור. דאמרינן שהכלים שבתוך הכותל באמצעו טמאים (כפ"ו מ"ד) ואפ"ה הכלים שבאהל הטהור טהורים. ה"נ חללו של התנור כאמצעו של כותל דיינינן לה. ואפשר עוד דדוקא כשבולט הנסר בכל צדדי התנור טע"ט. שאהל טמא מקיף סביב לכל התנור. אז טמאין הטהרות שבתוך התנור. משום דהטומאה מקפת להתנור מכל צד. ואע"ג דמגדל העומד בתוך הבית אם הטומאה בתוך הבית מה שבתוך המגדל טהור. אע"ג שטומאה מקיפתו סביב (כפ"ד מ"ד) התם שאני. דב' אהלים נפרדים הם. חלול הבית וחלול המגדל. אבל הכא. הרי האויר שתחת הנסר שבולט סביב עם האויר שתוך התנור אהל א' הוא. מהנסר שמאהיל על כולן. לפיכך דיינינן להתנור חדש זה שמוקף מאהל הטומאה ולטהרות שבתוכו כאוכלין שגבלן בטיט. אבל כשאין הנסר בולט טפח סביב. אז גם מה שבתוך התנור ניצל כמו שניצל מה שתחת בליטת הנסר בצד השני. שאין שם טומאה. דהרי לא גרע תוכו של תנור מהאהל שתחת בליטת הנסר בצד השני. רק שתוכו של תנור מוקף מטיט מכל צדדיו. והרי כשבליטת צד השני טהור. מצינן למימר דל דופן טיט שבין בליטה הטהורה לחלול התנור. דהרי א"צ לה. דהרי אין טומאה תוך חלול התנור. ודופן טיט של התנור מפסיק בין אהל הטמא שנעשה ע"י בליטת הנסר ובין חללו של תוך התנור. דכמו שחוצץ בין הטומאה לטהרה שתחת בליטת הנסר שבצד השני. כמו כן חוצץ אותו כותל מלהטמא מה שתוך התנור. ודו"ק: