הָיָה מֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה:
הטקסט מוצג עם ניקוד
היה מוטל על האסקופה קצתו בבית וקצתו על האסקופה ב"ה סומכין על דעתן באמרם אדם חלול הוא ולזה יביא את הטומאה לבית לפי מה שקדם בקדרה כאשר היתה גבוהה טפח ונוגעת בשקוף הפותח טפח הנה הטומאה כאשר היתה על גבה הבית טמא:
בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה. לשון מהר"ם דלא אמרי' כיון דטומאה על גביו אינו מפסיק בין הטומאה ובאה טומאה תחתיו כדאמרינן [רפ"ו] דאדם וכלים אין נעשים אהלים לטהר. וכיון דבאה טומאה תחתיו יביא הטומאה לבית דהא ודאי אינו מביא ע"כ. וכלומר משום דס"ל דחלל גופו לא חשיב חלל:
ב"ה אומרים מביא את הטומאה. דכיון שהאהילה טומאה עליו הרי זה כמאהיל עליה ומביא את הטומאה. הרמב"ם פי"ח מהט"מ [הלכה ב'] ועי' מ"ש ברפ"ג:
