אֹהָלוֹת י׳ · ג׳

מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְדֵי שֶׁתֵּחָלֵק וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת וּתְטַמֵּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְאִם לָאו, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה אֹהָלוֹת י׳ ג׳, מתוך מסכת אֹהָלוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

מלמעלן. על פי הארובה:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כדי שתחלק הוא שאם תחלק והוא על מצבו יהיה מגיע ממנו תחת גג הבית כשיעור ומגיע תחת הארובה אשר אין בו פותח טפח כשיעור והלכה כרבי יוסי:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

ר"י אומר אם יש כו'. כנגד הטומאה טמא. כתב הר"ב דהלכה כר"י. וכ"כ הרמב"ם. וצ"ל דכנגד הטומאה טמא. דוקא כשקדמה הטומאה את רגלו. דלא תקשה הלכתא אהלכתא:

ותטמא כנגד הטומאה . כנגד הטומאה טמא. כן הוא בנוסחת מהר"ם ז"ל:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · אֹהָלוֹת י׳ ג׳

א׳
טומאה בבית ר"ל אם הטומאה מונחת תחת מעזיבת הבית:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · אֹהָלוֹת י׳ ג׳

א׳
והא דלא נקט הכא כלעיל נתן רגלו. נ"ל דה"ט משום דלעיל כל מה דבעי תנא לאשמעינן הוא רק דע"י הדבר שנתן על הארובה עירב הטומאה למטה. והרי בזה אין חילוק בין שהדבר שנתן הוא מק"ט או לא. דכולן מערבין הטומאה למטה. דהרי גם דבר שאמק"ט נעשה אהל (כלעיל פ"ח ורמב"ם פי"ב מטו"מ) להכי מדכולן שוין בזה. ניח"ל טפי למנקט שנתן רגלו משום דרגל מצוי בעלייה. אבל הכא דמיירי מדין עלייה ובעי לאשמעינן בהסיפא דהדבר שנתן בהארובה חוצץ. והרי זה אינו רק כשהדבר שנתן אמק"ט. דכל המק"ט הרי אינו חוצץ בפני הטומאה להכי נקט הכא ברישא ההיפוך דהיינו שמק"ט:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · אֹהָלוֹת י׳ ג׳

א׳
רי"א הבית טמא וכנגד הטומאה טהור ר' יוסי כו' משמע דלרי"ה טהור אפי' אם יש כו'. וענ"ל דאפי' לר' יוסי אם היה נגד הארובה כזית ובבית כחצי זית ג"כ הבית טמא וכנגד הטומאה טהור דזה בכלל בואם לאו שהרי אין בו כדי שיחלוק כו'. ותמה אנכי על הא"ר שפירש דלרי"ה אינו טהור אלא אם כנגד הארובה הוה מקצת זית. ועי' לעיל פ"ו מ"ג ובפירושו שם:
נחלת הכלל · Vilna Edition