שלא יתמעטו מכשיעור. שלא תשוב להיות הבהרת פחות מכגריס ולא תשוב המחיה פחותה מכעדשה ושורש זה הענין כאשר אבארהו לך עתה וזה כי כאשר היתה בהרת גדולה רצה לומר יתירה מכגריס ובתוכה מחיה גדולה אם היתה תוספת הבהרת על המחי' שיעור צמיחת שתי שערות מכל צד ומעלה הנה היא טמאה ואם היתה פחותה מזה הנה היא טהורה לפי שבהרת נתמעטה במחיה לפי מה שקדם וזה מבואר כאשר הבנת כל מה שביארנו בזה הפרק:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17
ובלבד שלא יתמעטו מכשיעור. ולא תקרב המחיה לסוף הבהרת בפחות מכדי צמיחת שתי שערות. הרמב"ם פ"ג מהט"צ [הלכה ו']:
ונ"ל דהא דצריך למנקט תרתי. נתמעטה והלכה. ה"ט. דאי הוה תני רק נתמעטה סד"א דבנתמעט מצ"א סגי. והר"ז ליתא. מדעדיין נשאר שיעור מחי' בשאר הצדדים וראוי להשאר החיצונה בטומאתה. להכי נקט נמי גוונא דהלכה לה. לגלויי' דנתמעטה נמי בכה"ג מיירי. והיינו שנתמעטה בכל הצדדים סביב עד שלא נשאר רוחב עדשה ממנה בשום צד. דהו"ל דוגמת הלכה לה:
