בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף:

ושני תולעת. לשון צמר צבוע שני. כרמז״י בלע״ז:

לשון התורה (ויקרא י״ד:י׳) וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' ואם דל הוא וגו' וב' תורים וגו':

ביום השמיני. פי' הר"ב כשגלח בשביעי כו' ועיין [מ"ש] במ"ו פ"ו דנזיר (ד"ה אינו מביא):