נְגָעִים י״ד · ז׳

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף:

על המשנה הזו

משנה נְגָעִים י״ד ז׳, מתוך מסכת נְגָעִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ושני תולעת. לשון צמר צבוע שני. כרמז״י בלע״ז:

נחלת הכלל

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

לשון התורה (ויקרא י״ד:י׳) וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' ואם דל הוא וגו' וב' תורים וגו':

נחלת הכלל

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

ביום השמיני. פי' הר"ב כשגלח בשביעי כו' ועיין [מ"ש] במ"ו פ"ו דנזיר (ד"ה אינו מביא):

נחלת הכלל

א׳

חפר וקוברה בפניו צריכה קבורה. מדגם עפרה משנתרקבה אסור בהנאה [כתמורה דל"ג ב']. ויקברה מיד לפניו במקום ששחטה שלא יחשדוהו ששחטה לאכילה:

נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913