מִקְוָאוֹת ו׳ · ב׳

דְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא כֵלִים וְהִטְבִּילָן, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. וְאִם לֹא טָבַל, אֵין הַמַּיִם מְעֹרָבִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ מְעֹרָבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד:

על המשנה הזו

משנה מִקְוָאוֹת ו׳ ב׳, מתוך מסכת מִקְוָאוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

כמה שהן. אע״פ שאין נקובין כשפופרת הנוד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

אמר שהוא אם הטביל הדלי ובו כלים נטהרו הכלים ואפילו היה פי הדלי בתכלית הצרות זה אם היה הדלי ג"כ טמא לפי שאנחנו נאמר מגו דסלקא טבילה לדלי סלקא נמי למה שבתוכו אמנם אם היה הדלי טהור הנה לא תועיל טבילה לכלים אשר בתוכו עד שיהיה פי הדלי כרוחב שפופרת הנוד והוא אמרם אם לא טבל ר"ל אם אינו צריך הדלי טבילה אלא שהיה טהור ואין הכנסה באלה המים על צד הטבילה אין המים מעורבין עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד זה כולו לתרומה אבל לקדש הנה העיקר אצלנו שאין מטבילין כלי בתוך כלים לקדש כמו שביארנו בסוף חגיגה (דף כא:):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

הרי אלו טהורים. לתרומה אבל לא לקדש. כדתנן ברפ"ג דחגיגה. כ"כ הרמב"ם אסיפא. אבל להר"ב איתא נמי ארישא:

ואם לא טבל אין המים מעורבים כו'. ונ"א במים המעורבין. ופי' הר"ש כלומר אין מטבילין במים המעורבין כי ההיא דתנן בפירקין דלעיל חריצין ונעיצין ופרסות החמור המעורבים לבקעה עד שיהיו מעורבים כשפופרת הנוד. ע"כ. ותרתי קתני. והכי איתא הגי' בפ"ג דחגיגה דף כב. ואמרי' עלה דה"ק ואם א"צ להטבילו ומים המעורבים עד שיהו כו'. אבל ק"ל דלמאי איצטריך לאשמועי' הך דמים המעורבים דהא כבר תנא ליה בפירקין דלעיל. ונ"ל דהכי קאמר ואם אינו צריך להטבילו. נעשה כמים המעורבים. כלומר כיון דליכא מגו דסלקא ליה טבילה כו' נעשה כטובל בשאר מים המעורבים דצריכים עד שיהא כו':

מקור: ספריא · נחלת הכלל