מִדּוֹת ג׳ · ו׳

מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה ר"ל על גגו של מרובע השלישי הוא המזבח, עושה בכל זוית בניין מרובע חלול ופתוח למעלה, שיפלו ויבלעו לתוך חללו טיפי דם חטאת שניתנין על הקרן [רש"י זבחים נ"ד ב' ועיין בחומר בהקודש פ"ה סי' ד'], והם נקראין קרנות המזבח. גובה כל קרן חוץ מן ארכו ורחבו, ה' ה' טפחים:

אמנם הר"ב פי' דלכ"ע לא היה רק ג' סדרים, דהיינו סדר ראשון שלמטה היה ג' מעלות שכל אחת רחבה אמה, ואח"כ רובד שרחב ג' אמות. ולסדר ב' היה רק ב' מדריגות, שכל אחת רחבה אמה, וסמוך להן למעלה רובד שרחב ג' אמות. ולסדר הג' היה ד' מדריגות. שכל א' רחבה אמה ואח"כ לת"ק היה רובד ד' אמות נמצא שיש בין הכל י"ט אמות. ועוד היה ג' אמות מהמזבח עד המעלה הראשונה שהיא התחתונה. ויהיה אם כן כ"ב אמות מהמזבח לאולם. ולר' יהודה לא היה מהמזבח עד המעלה התחתונה רק ב' אמות, לכן נגד זה היה הרובד העליון שסמוך לאולם, רחב ה' אמות. והרואה יראה שאחמ"כ רבינו כמה זרות יש בדבריו. דכפי הנראה הבין הר"ב ז"ל דמ"ש במתני' רום מעלה חצי אמה וכו', היינו המעלה הראשונה, ובתר הכי נקט תנא אמה אמה ורובד ג'. היינו עוד ב' מעלות והרובד, וא"כ היה למטה ג' מעלות ואח"כ הרובד. אבל קשה דהיכן נזכר במשנה שהיה בסדר העליון ד' מעלות ורובד. ותו דוחק לפע"ד מה שכתב הר"ב דלת"ק היה המדריגה התחתונה רחוק מהמזבח ג' אמות. ולר"י היה המדריגה התחתונה רחוק מהמזבח ב' אמות. וגם זה לא נזכר כלל במשנה. בשלמא לפרושא דלן י"ל דלת"ק כיון דע"כ היתה המדריגה התחתונה רחוקה קצת מהמזבח, דאל"כ אין שם מעלה עליה וכמש"ל, א"כ י"ל דסמך התנא א"ע על רוחב שאר המעלות שהזכיר. שכך היה ג"כ ריחוק זה דוגמתן וא"צ לפרש. וכ"כ לר' יהודה, הרי על כרחך היה המדריגה התחתונה סמוכה למזבח, מדהיה הרובד העליון רחב אמה יותר ממה דקאמר ת"ק. אבל להר"ב ק', דבשלמא לת"ק שהיה הריחוק שבין מזרח למדריגה הראשונה ג' אמות, י"ל דסמך תנא דמסת' היה רחב כל כך כמו שאר הרובדין. אף שזה ג"כ קצת דוחק, דהרי הריחוק שבין מזבח להמדריג' הראשונה לאו רובד הוה, ותו הרי גם הרובד העליון הרי היה יותר מג' אמות. אעפ"כ אפשר לן לדחוקי נפשן למימר הכי. אבל לר"י דלר"ב ס"ל דלדידיה היה המדריגה התחתונה רחוקה מהמזבח ב' אמות, תמוה דלמה מריחוק זה שתיק מנה ר"י ככפא דחייטא נגרא, והרי לא מצינו דוגמת ריחוק זה במתני'. אמנם לדברינו הא דקאמר תנא רום מעלה חצי אמה וכו', אינה עולה לחשבון המעלות, רק רצה לאשמעי' דכל הי"ב מעלות כך היה גבהן ורחבן. ומצינו דוגמת זה לעיל (פ"ב מ"ג). וכן הא דנקט תנא רק ג' סדרים, ולדברינו הרי יש ד' סדרים, דהיינו לכל רובד ב' מעלות תחתיו. י"ל דלא נקט רק ב' סדרי קמאי לדוגמא להודיענו שכר היה סדרי המעלות כולן, וכדנקט בדוגמת זה לקמן (מ"ז). שאע"ג שהיו ה' אמלתרות מעל פתח האולם, לא נקט התנא רק ב' לדוגמא. ומדלג מלפרט האמלתרו' הממוצעים, ונקט רק היותר עליונה. ה"נ לא נקט תנא רק ב' סדרי קמאי שברובדין, ומדלג על הב' מעלות והרובד השלישי, והזכיר רק הב' מעלות והרובד היותר עליון. וכבר רמז כן תנא שכך כוונתו, מדקאמר והעליונה, ולא נקט כלישנא דב' סדרי קדמאי, דהיינו אמה אמה ורובד ד'. ש"מ דרצה להשמיענו דדילג על סדר הג'. ודברי הרמב"ם (בפ"ו מבחירה) בענין זה תמוהין מאד, ורכ"מ שם הניחן בצ"ע. ואני בעניי פירשתי המשנה כאשר חנני ה' ברחמיו ית'.