כָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה. וְהַשִּׁיפָה וְהַבְּעִיטָה בַּחִטִּים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף בַּבָּצֵק. כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר, חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים, וַחֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁהֵם בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֻּלָּן בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, חוּץ מֵחַלּוֹת תּוֹדָה וְהַנְּזִירוּת, שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר:

מנחת חוטא של כהנים נקמצת. אע״ג דמנחת כהן נשרפת כולה כדכתיב (ויקרא ו׳) וכל מנחת כהן כליל תהיה, מכל מקום בעיא קמיצה:

כל המנחות טעונות ג' מאות שיפה וה' מאות בעיטה כו': שיפה הוא גזור מן ישופך ראש ועניינו שיכו החטה בידים בכח עד שמעביר מעליה העפר ובעיטה שדורסים אותה ברגל עד שהיא נשברת ור' יוסי אומר שהעיסה לבדה היא צריכה בעיטה ר"ל שמקטפים אותם ביד דרך בעיטה והשיפה תהיה בחטה ובעיסה ג"כ בסדר [בתי"ט העתיק במספר וע"ע שם] הזה וסבת היות מנין חלות המנחות כלן עשרה [עשרה] למדנו זה מן התורה כמו שיתבאר בפ' שאחרי זה אבל לחם הפנים עליו כתוב שתים עשרה חלות ונאמר בו כי קדש קדשים הוא לו מאשי ה' חק עולם ונא' בחביתי כהן גדול חק עולם לה' כליל תקטר ואמרו אתיא חוקה חוקה לפיכך יהיו חביתי כהן גדול י"ב חלות מקריבין מהן שש בבקר ושש בין הערבים ור"מ למד כל המנחות מלחם הפנים ונשארה התודה עשרה כמו שנתבאר בה כבר וכמו שנבאר עוד וכן הנזירות לפי שהם לחם כמו השלמים וכמו התודה כפי מה שזכרנו בד' מזבחים ואין הלכה כרבי יוסי והלכה כרבי יהודה:

רבי יוסי אומר אף בבצק. כתב הר"ב ה"ג רי"א בבצק וכן גירסת התוספות. וכתבו דבתוספתא גרסינן אף בבצק ופליגא אהך. ובתוספתא דווקנית ל"ג אף ע"כ. ול' הרמב"ם ורי"א שהעיסה לבדה היא צריכה בעיטה. ר"ל שמקטפים אותו ביד דרך בעיטה. והשיפה תהיה בחטה. ובעסה ג"כ [במספר] הזה ע"כ. נראה שגירסתו היה רי"א הבעיטה בבצק והשיפה אף בבצק:

כל המנחות באות עשר עשר. בגמרא ילפינן לה מלחמי תודה דנפישין מילי דדמיין להדדי. [*ומ"ש הר"ב ומנחת סולת נמי כו'. אע"ג דלעיל משנה ג' [סד"ה החלות] כתבתי בשם רש"י דבמנחת סלת לא היה בה חלות כו' י"ל קודם קמיצה אבל לאחר מכאן אע"פ שאין עוד לגבוה בה כלום מ"מ לא חילק הכתוב באפייתן שכן מצינו בפירוש בכתוב בפ' צו לענין חימוץ שאסרה התורה בשירים כמו קודם הקמיצה וא"ת ומנליה להר"ב דלמא לא למדנו מלחמי תודה אלא הנך הנאפות קודם קמיצתן וכן פרש"י בחומש פ' ויקרא בפסוק וכי תקריב וגו' דשנינו במנחות כל המנחות [הנאפות] קודם קמיצתן ונ"ל דבפ' (אלו מנחות) [כל המנחות באות ד' נ"ט] איתא רב פפא אמר כל היכא דתנן עשר תנן. וכתב שם רש"י ב' פירושים ולפירש הראשון היינו שכולם יהיו י' חלות ויש שם עוד לשון אחר בפרש"י ולאותו לשון כתוב בפי' החומש הנאפות קודם קמיצתן ובזה מתישב תמיהת הרא"ם שעל רש"י ז"ל]:

והנזירות. כדבעינן למימר באידך פירקין במ"ב: